Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

(f»> כלומד נדכיח שאביך p3nאותך גברי וגבהו למעלה למעלה"" מר,׳קרת בענת לשרש גנה, ,כמו,ויגדרו.המים (בראשייז t■ י״ח) והמים גברו מאד מאד. כ4ל' האת (שם שס י*ט), המש עשרה אמה מלמעלה גנרו המיס־(שסשסכ׳)) ני כמוה שמיס על האח גבר מסיו על יראיו (חהלים ק״ג י״א) — כי גם ברכות הררי עד, ונרכוח גבעות עולם וסמורוחיהן חהיק לראש יוסף, מנאנה על ראשו: כטעם יחולו על ראש יואב (ש׳בג׳כ״ט), על ראש רשעים יחול (ירמיה ג״ג י׳טול׳ כ״ג), ומלוע ער ועולם מורוח על גונה 3לתי_ מוגנל, על ירך שוכ! עד מרום וקדוש (ישעיה נ״ז ט״ו) עיח שם פירושי ז נזיל אחיו; סרישא דאחוהי, כלו, בחיר אחיו/. הנבדל מהם במעלה ומשיבות (רש״י וכן ראן׳); ורשב״ם וראב״ע ודמבמ״ן וקלער׳ מפרשין מל׳ נזר, החוכחר ונכבד עליהם , וכן ממליך כארבה (נחוסג׳י״ז); והראשון נ״ל עקר, כי כן רוב ■""שחושמלת סיר הוא מענין הפרשה.והבדלה, ולא מענק מר ונשיאות, ועוד מה גס משה '1 השיאום בברכתו בחליצה זאח, ואז לא היה יוסף חי ולא היה לשבטו שלטת על שאר שבסים , ואולי סר שעניט עטרה הוא ג״כ מעטן הפושה והבדל חשיבות, .אע״ס שהיה אפשר לומר כי מר עזר מן זר, דבר המקיף סביב סביב ידע כי כל שמוש שרש נזר הוא י לעני! פרישות של קרושה ומעלה וכבוד, גם ויסרו לבשת (הושע ט׳ י׳) ענינו הפרישו והקדישו עצמם לעבודת אלילים; אמנם מורו אחור (ישעיהג׳ 1׳) הוא -משרש ויד < שהוא תלגום של סור; ויתוקאל (י״ד ז׳) אמר שלא כמשפט וינזר מאחרי, ומם ראוי לומר וחור כמו שאמי בפסוק הקודם מורי מעלי,-ועיין מה שכחבתיייטל סלו אתור (ישעיה ת׳ ד') כ"«: ואב יטרף: זאב אשר יטרף, זאב הטורף: ׳נבקר-יאכל עד: נאחר על הזאב, והטעם שהוא טורף ואוכל גם בבקר וגם בערב, ט מפני שרוב יציאח הזאב היא נערב(זאבי ערב . חבקוק א׳ מ', וצפניה ג, ג׳), וכשהוא טורף בערב איננו מניח כלום לבקר. (כמו שפירשו האחרונים מליצת לא גרמו לבקר שבצסניה ג׳ ג,), אמר ני בנימת יהיה כואב האיכל בוקר מס שטרף גלילה, שלרוב הטרף אשר יטרף, ישאל לו ממט לנקר, ואח״כ עודף גס ביום ולערב הוא מחלק