Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

,(■*) לגמימולחבריו מה שטרן» גיוס:' עד: שלל,י כמו'אז חלת’עי סלל מתה ׳(ישעיה ל'* כ"*), וכן אגד חשבון עד דיווץיןנתדנ׳ כ״אל׳), ריבון היאה 5מ.״ יסלק שלל : אמרו צי p דרך הזאניס לצאת 'בחבורה:ולחלת טרסה ניניהם (דאז׳)♦ וכל זה אמנם ברכה לשגם בנימין שיהיה מור ותקיף, וכן היה כמו שראינו ׳בשופטים כ׳- י,’ ■״ כ״ח: שבטי ישראל: מי ישראל וראשי השךטים': איש אשי־'כברכתו ברך אוחם: אשר איש איש׳מהם ברך אותם'כברכתו, ברנה'פרטית לכל אחד מהם t (וכן מצאוזי אח״כ ללתב״ן בפרשת מקץ), ואם יש מהם שלא ברך אותם ' מה על הדוב ידבס : זי י S*»: שמה קברו את י5חת ואח רבקה אשתיח לא'אמר שמה תברחי את יצחק; נראה מכאן כי רבקה מחה בעוד יעקב בבית'לבן, לפיכך לא היה יכול לומר'קברתי אח תקה ולפיכך סתם ואמר שמה קברו♦ י ד "c ■לי׳-'*׳ל׳ב: מאחי׳ בני חח: ברשותם, כי בתוכם'ולעית 3נ> עמו מכר עפרון, ואמר זה ליוסף שלא יירא שמא יעכבו החתים בידו לקבור שם אח'אביו; כי לא־ יוכלו להכחיש׳ המכירה' כי י במעמר כלם היחה. ׳" ' י :י ב׳: לחנוט את אביו: היו'מוציאים מגופו של מח המוחלהמעיס, והיו ממלאים אח הבטן מוי וקציעה, ואח״כ הייו מולחים כל הגוף ■מחר (nitrum) חשך אתעיס יום; והירודוט אומר שבעים יום t ודיאודורום אומר יותר' משלשים יום; -ואין ספק שהיה הדבר הזה ידוע לישראל ולמשה יותר ממה שהיה ידוע ליוונים ♦ והנה יעקב ויוסף נחנטו ׳מאלי שהוצרכו להוליכם לאח אחרת לקברם• ג׳:~ ויבכו אוחו מצרים: לכבודו של יוסף: שבעים יום: ארבעים צחניטחו, ושלשים של אבל שהיו עושי© אוזר הקבורה, וליעקב לפי שהיו עתידים לקבור אוחו באח אחרא ולא יתכן שיעשו לו אבל במצרים אחד שכבר נשאוהו לאא מען, עשו אבל קודם הקבורה ׳ ■*׳