Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

חכמי הערניים מביאים כמה פורים ממשוררים בספריהם וככה נמצא נאגרה הפפירה (ב) מאנובכר בן אלגאיג וז*ל : ועל כס המתעורר יורה בנפש המשורר הנקרא אלמעדי נאשר אמר «אמרה אלי נפשי איש חהיהנזוק ואומרה אשבול• כי p מחויב לי " וגסאנוחמדאלגזאלי יזכיר כמה פודם בחפניו ממשוררי ארצו (עיין #ואזני צדק) א) ר׳ יהודה בן בלעם נספרו אותות הענינים " יאמרוז״ל : ופעה אחד מגדולי השרים בקדושה שחבר " ורקיע הרקיע לבן חרם ואדמתו"(ג) נ)ראב״ד בקפרו " האמונה חרמה "(צדס״ו)ז״ל: כמו שאמר המשורר שלנו נתאר החמר והגלגל והתנועה והגעת הצורות " לילות זמני בין "ד חפצי " כמו חמר והגלגל כמו אבני׳ "(הפור הזה מצאתי נשיר ר׳ משה בן עזרא מתחיל " אס לי חזק לבב רפה מתנים וגו׳ " ואציג כעת לפני הקורא רק אחה פורים מהשיר הזה ובמועדו אעביר כל השיר לפני הקורא : אזכור בך לילות כמו קפיר ואראה בלתן ימים כמו כיריס ן לא אמצא עתה ללילות קז ואז לא נא אישון ליל בתוך יומיס ן נהיות זמני בין ידי וחפצי כמו חמר והגלגל כמו אבנים ן שחר נדוד יקחך אופל ונכבדות ינהגן ובעצלחיס וגו׳" והכס בנוסחת חראנ״ד היה " לילות" זמני וגו׳• ותנה מלת גלגל" נמצא נפי התוכנים והפילוסופים " והמשוררים השתמשו לפעמים במלח "אופן "כמו במנחת יהודה (פעם זקנים צד ג׳)" ועל יד האופן פלאות הראני " ולפעמים במלח" עגלות " כמו נשיר ר׳ משת בן עזרא (אשר הדפסתי בגנזי אקספארד צד ל׳) " רוכב על עגלות וישב על התהלוח.) ושסצדצ״א: וכזה יאמרמשוררנו" המתפלסף» מקוק לאביו" בעת בא במגורה ומסעף פורה ולקח הצורח ונחב הדמיון " עיין נס כן נחל קדומים צד מיג סימן ד׳ . I (נ) בסוף אניח הפפירה נמצא: נשלמה אגרה הסנוירה והנמשכח לה מדברי אב ובכר בן אלגאיג והעסיקה מלשון הגרי לעברי הסכם ר׳ יהודה גן ווייביש ז״ל תושלנ״ע אמן על המאמר הזה אניף ידי במעברת הזאה לעת אסר (נ) הובאו דבריו ג״כ בהערות לש׳ הרקמה לד קפ״ו מספר אומות העניניס ומשאי ספרי המעבר הזה נתתי כמה לקופים במסנרת אריעננו בשנת 1848 נומר 82 —29 ו