Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

(יא) איבו ס מש מ כ עשרח הדברים איזה חס •והוא על שס המחיל למען לא יעלה על לב בר ישראל המאמינים י באחדוס הבורא לחלק עשרח חדבריס כעוב בעיני האומות , ולכן אנכי ולא יחיה לך פקוק אחד הואיל לשחי לברוח אלה מפי גבורח שמענום כדרשח רב חמנונא (מכוח כ״ג ע*ב)לאיהיחלך כוללגספשונים הבאים אחדו לא תעשה לך פסל וכו׳ כל ולשומרי מצוחי כיון דהכל דבור אחד להוציא מדעת אריגינעס ושייעחו המחלקים לא יהיה לך ולא תעשה לך לשחי דברוח " דבור השלישי פשוק בפני עצמו אח״כ נכללים ארבעה פשוקים לפשוק אחד לפי שבכלסרק דבור אחד ) הרביעי , דבור החמישי ג״כ פקוק בפ״ע " אח״כ נחלק פשוק אחד לארבעה פשוקים לפי שיש בפסוק הזה ארבעה דברים לכן חלוקים משפד הפשוקים למשפר הדברים ודבור העשירי הוא פשוק י״ד> כמו שראיחי בחומשי מדוייק׳ דבוק לנוע׳ חחחחון כגון לטעם העליון ׳ לא חחמוד ביח רעך ולא חחמוד אשת רעך וגו׳ הכל פקוק אחד כדי להוציא מדעח אויגקטיןושייעחו המחלקים אותם לשתי דבלות * ועד נאמן למחקר הזה מצאתי בס שערי תפלה עצמו שמביא פסיקתא דפלשח ואתחנן בילקוט חראונכי הגדול פ׳יתרוז״ל : ולא תנאך, ולא תגנוב , ולא תענה לפי שנאמרו מפי הגבורה נאמרו בהפסקה זח מזה לעשרה פרקים לכן נאמרו בלא ווי ן " אבל משה אמרם ביחד כקורא בספר לכן נאמר ולא חנאך ולא תגנוב ולא תענה עכ״ל ולפי זה בדברות הראשונות שבת׳ יתרו הנקראים בחג השבועות שנאמרו למשה מפי הגבורה נאמר לא תרצח׳ לא תנאך וגו׳ בלא מין כיון שכל הדברות נפסקו לעשרה פרקים לכן נחלקו לארבעה פקוקים ומשיה יש קתימה בין בל מאמר ומאמר והיינו עפ״יטעם העליון! ונקראים מעמי העליון מטעם שיצאו מפי מליון ד׳ צבאות כמ״ש הרזיה זיל משא״ב בדברות האחרונות שאמר משה לישראל בערבות מואב נאמר ולא תנאך ולא תגנוב וג׳עם ודן כיון שנפסקו כמו שנקראים ג ס פר ומחוברין ארבעתן יחד למאמר אחד עפ״י טעם התחתון אבל מ״מ בשתי הפרשיות יתרו ואתחנן הונח׳ הטעמים נכפל אעפיי' שנקראים י בטעם התחתון כיון שאלו ואלו דברי אלהיס חיים כמאמרם זיל זכור ושמור בדבור אחד נאמרו * היוצא מהנחה הזאת כי חיו חלוקים קהמראוחלפי מספר הפסוקים והקריאה וגם לסימקפר