Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

(י) ואימא נע׳ ואלו נאמרים (דף ל״נו ע״ב) : אין סמסרגס רשאי להחסיל נחרגוס עד שיכלה הפסוק מפי הקורא ובמתניתין מגילה (כ״ג , ע״ב) אימא . לא יקרא למתורגמן יוהלמפשוקאחד לס*ז מוכח דאקור לחרגם באמצע הפקוק או לאחר צרוף כמה פשו קיס רק כל פקוק ופשוק באפי נפשית לאחל שגמרו הקולא והשתא יקשה , אולי מרע״ח פקק הפקוקים בבחינת מעם התחתון וא״כ איך רשאי הקורא לצרף בצבור חמשה פקוקים מן " מן " אנכי " עד " ולשומרי מצוחי . הא לא יקרא למתורגמן יותר מפקוק אחד׳ ונס איך לשאי המתרגם להתחיל תרגומו של " לא תרצח " הא צריך שימתין עד שיכלה הפקוק מפי הקולא והלא על פי טעם התחתון קיומו.דסקוק אינו אלא עד " עד שקר ״וחנה בעל בנין שלמה חוקיף דעה שלישית והיא * לקרות תמיד נטעם התחתון נין בשבועות בן בשאר ימים , בין ביחיד ובין בצבור והעיד מפי מגידי אמת שיש קהלה אחת במדינת פאזען הנוהגים עפיי מנהג קדמונים לקרות תמיד־ בטעם התחתון והחכם המדקדק ל׳ שלמה מדוננא זיל מקכיסעמו להלכה וז״ל : אולם אני הקטן דעתי נוטה ג״כ לדבר זה שטעם התחתון הוא העיקר לקרות נו תמיד בצבור אך לא מטעמו של החיה ואס שלא מצאו כל אנשי חיל הנזכרים שוס רמז לזה במקרה * ואני מצאתי לאיה לזה במקרה וגס נגליון תנ״כישן כ״י על קלף משנת רמ״ט וכר ״ עייש כל דבריו בקצור ת״ק ב״פ יתרו : ואנכי אס גם קטנחי מלהכניס ראשי נין הריס גדולים נכיז כתל חורה מונחת לכל ואברר עפ״י ראיות ברורות כדעת האחרונים החיה ול׳ שלמה מדוננא ז״ל ) דעיקר הקריאה נטעם התחתון אף בשבועות ואף בצבור• ונתחלהאחוהדעתי נשלש רקוד כפל הטעמים •הנח חז״לאמרו נקנהדרין ל״ד ע״א : " אחת דבר אלהים שחים זו שמעתי " מקרא אחד יוצא לכמה טעמים וקו׳ (טיין מה שהמציא ע״ז מחרי״ק חביב באגדת ירושלמי פיזז־שקליס) ועפ״ז נלאה לי דמש״ח רוב הדברות ננקדים בשניטעמים* טעם התחתון הוא כמושפקק משח כל פסוקי התורה אשר על פיהם תהיה עיקר הקריאה כמו שאבאר להלן / וטעם העליון אינו לנענור הקריאה דודאי אין קורץ גשום פעם רקעפ" טעם התחתון והקורא באופן אחרפוקק בדלא פקקיה משה לק מש״ה חלוקים עם" טעם העליון כדי לידע להודיע ולהודע