Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 134

(134) רנא תכלית כפרה נשכנר התענינו ונו׳ ע״ש , ונם׳ תניא רנתי סוףאותפ״ז ויום ערבה הוא חתימת הדין ניוה״כ כדהנן ובחג נידודן על המים מכ״ל וידוע ני כל חיי האדם מלוין במים והכל הולך אחר החיתום ונזה נסתר מה שהביא האורח צד 10 שכבר עמדהר״ן על ספק הזה ופ״ש בדבריו ובאמת דברי הר״ן תמוהים ודחוקים וכבר עמד עליהם הרב יעב״ץ בספר משנה לחם וז״ל: אכן נאמת תירוצו של הר״ן דחוק מאד שאם כדבריו הרי ע״נ אתה אומר שכבר נגזר בר״ה הבל , אמנם נם הקושיא מעיקרא ליתא דמנא ליה הא שעל כל מאורעותיו אדם נידון כריה? ואני אומר שאינו נידון גו אלא אם למות אס לחיים וכל שאר מאורעות כל אחד בזמנו ענ״ל ועיין בם׳ שושנים לדוד ח״ל : נידונין על המים חזר ואמר רדונין לומר דלא זו בלבד על המיס אלא אן) כל נאי עולם שעברו נר״ה כמי מרון חחרין ונידונין בחג כידוע מהזוהר דבר״הנידונין וביוה״נ גחתסין ואעפ״כ עדיין הונח בצריך עיון עד ליל ה״ר ואז נקרא חותם בתוך מותם " והכי נמי דתגן נידונין בלשון רבים משא״ב ברישא ולמה י״ל דאף תנא דבי ר״י מודה דאע״ג דלדידיה הגז״דנמי בר״ה הוא מ״מ החותם הוא כדאמרן דגז״ל לחוד וחותם לחוד עכ״ל . והרי לך לשין תלמיד הגאון מוהרש״ל בם׳ מטה משה אות תתקנ״ז : יום שביעי הוא הושענא רנא > ולמה נקרא שמו הושענא רנא? אמר הב״ה לאברהם. אני יחיד ואתה יחיד . אתן לבניך יום המיוחד לכפר בו עזנותם וזהו הושענא רנא ונו׳ אמר לו הנ״ה לאברהם : אס אין כפרה לבניך בר״ה, יהיה ביום הכפירים ואם לא יהיה בהושענא רבא וכו׳ וסוד החתימה שהוא בליל הויר ולא ביוה״כ ונו׳ אבל הנונה בזה דע וכו׳ וע״ששדנר נ״כ על הצל הניכר וכו׳ . ועוד אעתיק לשון הלבוש. כי האריך הרב מאד בנתינת טעם להיות הושענא רבא יום החיתום )וז«ל בקיצור ינדיליג קצת בסימן חרס״ד : יום ה׳ שלחו״ה שהוא שביעי של סכות קידן הו״ר וכד ומרבין גו קצת נרות כמוביה״כ לפי שבחג נידינין על המים והיום הוא יום האחרון של דק המים אשר כל