Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 133

(133) השגות פל ם׳ ויכוח על חכמת הקגלה ועל הקדמה ם׳ הזהר וקדמות מקולות והטעמים מלאכת שד״ל. נדפס ב־גדדייצייא היעיר לפ״ק. צד 6 ויפתח את פיו ויאמר : ווי לכו; חייביא שאתם כופרים במרי קלמונינו אנות העולם מיסדי התפלה שהתקינו לומר קן מחילה וסליחה ואתם אומרים שאין גזר לן נחתם על יום הושענא רגה , ולא עוד אלא שאתם מכחישים לנרי התורה עצמה שאמרה " כי כיוס הזה יכפר עליכס לטהר אתכם מכל חטאתיכס לפני ד׳ תטהרו. ואס כנר נחתמה הסליחה ניוס העשור איך יהיה סיים הדין ניוס הושענא רנא? ולא זו נלנד שאתם מענים נפשותיכם ביום שמחה אלא שאתם מנעלים היום וככל חולו של מועד את מצות תפילי;. ענ״ל האורח . דלתי לאורח אפתח ואנא בקיצור מלין ואוכיח נמיכור שכל דנריו מזויפות וארח לחברה עם פועלי און ותואנה הוא מבקש להוציא לבה על מנהגי ישראל הקלושים המקובלים מדברי קדמונינו אשר כל דבריהם אמת וצדק . מש״כ בעכין ליל החותם וכו' הטיב אשך דבר המחבר שכבר מוזכר יה נס בדברי הרמב״ן ואחריו גם נעל הרוקח וכו׳ ואוסיף על דבריו עיי׳ נס׳ כל נו בסי׳ נ ן נסדר תפלת המועדות אחר פי׳ הגדה וז*ל ונהגו כמה בני אדם לקום ממשכבם בליל יום הערבה ומסתכלים אם יראו צל ראשם בלבנה ויש סמך למנהג ממה שנמצא בהגדה שלא נראה צל ראשם ביום הערבה עכ״ל ונם׳ שבולי הלקט ה׳ חג הסוכות סוף כלל קכ׳יא: ויש נוהגים בליל יום ערבה להיות נעורין כל הלילה ויושבין ועוסקין בחורה ומתחילין בראשית וקורי! והולכין עד וזאת הברכה וכס ע״ש (יזה חידוש שיש שינוי מסדר הלימוד ממה שאנו נוהגין) ויום ערבה היא יום חתימת הדיןניוה״כ נדתנן ובחנגידונין על המיס וכד ובם׳ המנהיג לאבן ירחי ה׳ סוכה אות ליח באמצע הדיבור ועוד כי בהושענא רבא מקויימת חתימת שלשה ספרים הפתוחים נר״ה לפני הב״ה ונחתמים ביוה״כ ובהושענא מא