Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 130

(130) (ב) מלכד חסרון נאורי העטנים . חסר נס מנאורי המלוח רב כי נשארו מלות רכות ככל הלכה וככל פרק וגס פרקים שלמים אשר לא נתבארו כלל , כאשר תחזינה עיט כל קורא וגס נמלות אשר גתנארז . חסרט דניים רכים . עיין הערות המוציא לאור והערותי למפה ד) " ולא נשאר לנו אס כן כי אס עוללות מבציר רב , אך גרגרי מספר מפן גדול אשר פריו ירעש כלכנין . יזה גורל רוב הספרים הקדמונים חצים אכל שן העת אשר כזרס שיסף יעש כל חמדה נוקה ומנוקה , וחצים שחתי מלתעות ההולכים נדרך לנס ופזניס לנצעם " איש ואיש מנהס הסיר התז את כל אשר לא ישר נעיניו ואת כל אשר הוא נגד דעתו" ועייז נלחצו המפרשים פעמים רנות נניאורי המאמרים / והרחיקו מאד מעל דרך האמה. ולמשל אשימה לפניך מאמר אחד מתנא דני אליהו (ח״א א׳) זז״לפכסאחת הייתי מהלך נכרך גדול שב ע ולס (אולי צ״ל ש נ ע י ל ם) זה־תה שם תשחורת (לשון דרישה חקירה' וחפוש (רעזזיזיאן״אונטרזוכמג)כמוישחרנגי ולאימצאנני (משלי א׳ ס׳ח) ור״ל שהיתה שם דרישה וחקירה על אנשים נכרים מארצות אחרות אס לא נאו לחפור את האק ולראות את ערותה ונענור זה תפסוהו) תפסוני והנניסוני לנית המלך ונו׳ נא אלי חיר אחד ואמר לי סופר(ר*לחכם)אתה? אמרתי לו משהו(ר״ל חכמתי מעטה) אמר לי אס תאמר לי דנר שאט שואל אותך לך לשלום " אמרתי,לו אמור * אמר לי אלהים דין אמת הוא" אלהים קדוש צדיק וחסיד ואמת הוא לעולמי עולמים / ומכיר כראש מה שיהיה נסון) ומגיד מראשיה אחרית ומקדם אשר לא יעשה " ויודע מה שנעשה ומה שעתיד להעשות וצופה לטונה ואינו צופה לרעה" ועשיר ושמח נחלקו (ע״ד ישמח ד׳ כמעשיו) ונחכמתו ונתכונחז נרא העולם והכינו " ואח״ר נרא אדם והניאו לעולם " ולא נראו אלא על מגת שיענדנו כלב שלם ולמצוא קורת רוח ממנו ומתולדותיו אחריו עד סין) כל הדורות " כיון שפרה ורכה זה עונד לחמה ולמה "• וזה עונד לען ואכן " וככל יום ויום מתחיינין כאלוה (צ״לכליה וכן יורה מ״ש אח״ז ואין מכלה