Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 125

6 (416) לאלהיו(מלכים 3׳ כ״ג) ישית אח הסוסים אשר נחנו מלט יהודה לשמש ואח מרכבות השמש שרף גאש , וק מזו ומשלו ט בלילה חרד השומש ליה אזנקייונום ושם השנת עד אזר הנקר חה הכונה עד הים הגדול מבוא השמש שכל יה ירשו ממצרים ומהנליהס . ומזן להם סימן לפי דעתם שעד הים הגדול ששם כנביא השמש יהיה גמלם והכונס האמת הוא לסוף העולם . וכיו איתא במד״ר (בראשית וי) גלגל חמה ישלו נרתק ובדנה של מיס לפניו , ובשעה שהוא יוצא הקנ״ה מחיש כחו במים" שלא יצא ושרוף אח העולם. וכן הוא בקהלת בשם ר״נ ע״ש וכן נראה דעתי חז״ל פסחים' (צדד) והנה מי אשר ישים עין בחינה על דברי נביאינו" ויחקור בכשרון ודעת אמיתות דגדהם יראה ני רבס נכלם התווכחו רק על דבר עבודת אלילים יען הלנו אחר ההבל והבלו" ישעיה כי יבושו מאלים אשר חמדתם ירמיה לעשות נמים למלכת השמים להעציבה הושע כי הרבה אפרים מזבחות לחטא״ עמום ונשאתסאת סכות מלככם וגף . כנראה מכל אלה שעשו להם בראשונה צלמים וטלססאות ותמונות להודד השפעת יושבי שמים ארצה . ועיין בדברי סרשב״א;"ל ברכות פ״ג על מאמרם לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה (וגנחרי מאמר א׳ סי׳ צ״ז) אולם אחרי זאת שכחו כונתס הראשונה מכל-ופל " והי הנקל להם לכתם אחרי תמונת וציורים'רק השתקעו נעונותם בטיט יון החטאה . והאמינו גם נעשיות פעולות מגלעד אל עליון ומה יקרו לנו דברי חז״ל(נדרים כ״ג נ׳) אמר רב’ אדא אלמלא לא חטאו ישראל " לא נתן להם כ״א אלא חמשה חומשי מורה וספר יהושע מפני שערכה של א״י היא . מאיטעמא כי ברוב חכמה רוב כעס. ונראה לעס חז״ל ג״כ שכל עיקרן שלנטאים היה לתוכחה " על אשר אין נוגה להם "׳ להליך תמים עם ד אלהיהס ויזנחו לשדס לא אלה חדשים מקרוב גאו ומאיצות קנצוס והעמידו על כל חלם וקלס דמות פסל ומסכה על יום גלות הארץ — גיםן יצחק הנק פישמאי מלסב