Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 118

(118) •ואיש אל משפחתו• (מפות קרובם ומיודעס אשר כמק ח אלהים ככר מההלכה) ״תשוכו״ עמ״ד ועשה אוסיף על לכריהם לכאר גם הכפל מראה כמה״כ הזה : •וספרת לך וס׳ ומי לך וס/י כי מהידוע שבמינה האמתית לא נוכל לחשוב לימי חיינו רקאוחס הימים אשר בהם נפעול טובה צדקה ׳ חסד ומשפט ׳ למלאות מאה העולה סא7ם עלי אוץ׳ כמסופר גם ממלך חסיד אחל« אשר בעבור עלץ יום אחל סכלי עשוה בו טוב וחסד ׳ התאונן ואמר אל עבדו "אהה ליום זיו שנאבד מימי חיי •ז ועל והרומז לדעחי גם מאער המדרש מל הכתוב .* •יתע ד׳ ימי תמימים« מה הם הנדמים אף ימיהם תמימים; כי אף אחל מהם לא יעבור עליהם להבל ורק• ומאמרם "הקב״ה ממלא ימיהם ושנותיהם של צדיקים שנאמר (אחר מאה״ב :ועבדתם אח ד׳ וכו,) "את מספר ימיך אמלא" ומעסה יבואר מעצמו הכפל מראה ככתוב זה; כי ׳ p אמס שהרשות נתונה לכל אלם לפעול בימי חייו כל עוד כחו וגבורתו אחו לשחר אושר ביחו ומשפחתו כפי יכלהו ע״י אמצעים מותרים ונרצים בעיני ד׳ ׳ אבל בכל זאת חובה ג*כ עלינו לבלתי העביר והאביד גם אחד מימי חיינו מבלי עשוה בו נם הפעולות הטובות מרצות בעיני היית ללכת בחקיו ולשמור מצוחץ , כי רק או טכל על נקלס לקדש אח שנח סחמשים לעבודת ד׳ בהחלט ולצמיתות . ורק אז נוכל לקות כי נשוב אל אחוזחנו האמתית בעולם הנצחי כבוא קצנו ■ ח״ש הכתוב :"וספרת לך• (להנאתך ולסובתך המדינית תוכל לספור) "שיע שבתות השנים• (אך בתנאי ובאופן שאחרי כאת כל אלה שמח פעולחך) •והיו לך"(ר״ל י0מ לך גם לקנק עולם ונצחי נקבצים ונאספים יחד מבלי העדר סתמשים ורק אז) •השובו איש אל אחוזתו• (בבוא יום פקודתכם לקרוא לכם דרור מכל עסקי העולם השפל) ועפ״ו יובן ג*כ מאמר ר, יוסף הנ״ל; כי לשאלו אייי : מכרת דיומימי נפיק מר? ר״ל אם לבו נכון ובטוח ט לא נכרת חם אחד מימי חייו מבלי עשוח בו תעודתו המוסרית ענהו י״י בענוה רוחו נקוט מיהח פלגא בידך ׳ כי מי יוכל לאמר : •זכיסי לבי טהרתי מחטאתי•? וד״ל (חיים יוסף פאללאק)