Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 105

(105) ראשונה צל מ״7 הניא ערך אמפר ונסב שידוע שנעלהערוך הדא תמיד הת״י ולא התרגום המכונה ינ״ע שמאוחר הוא ונזה עוד ספר! אצלי הכנים דנריו אם לא עד אשר אראה מה שכיאר כמבוא לספרי מדרש מלין וככר אסף החכם הכולל והמפואר צונן נספה גאטטעסדיענסטליכע פארטרענע צד ם״ז הערה ג׳ מקימות רנות וגם הרג החכם הכולל מהר״ר אנרהס גייגער נמכתג עתי שלו חלק ג׳ צד קט״ז אשר מתוכן נראה שנעל הערוך הניא גם כן התרגום המיוחס לינ״ע ־ עוד כתג שם שלפנינו כתרגום ירושלמי (ננראשית כ״ה ג) נמצא כטעות תגרין ו א ו מ נ י ן ורישי אומי! וצ״ל ו א מ פ ר י ן ורישי אומן כמו שהוא נינ״ע לנכון והמלה יונית כמ״ש המוספי עכ״לולי נראה שאין צריך לומר שנפל טעות נתרגום ירושלמי כי אס נם נאמר שנעל הערוך הניא פה הת״י ולא התרגום המכונה ינ״עדנר ידוע לכל הוא שמן התרגום הירושלמי היו נוסחאות שונות (עיין על זה צוק שם צד ע׳ הערה ג׳) ואולי גם פה נוסחא אחרת היתה לפני רנינו נתן ומלת ,א ו מ ני ן לפי דעתי איננה טעית כי אם הרגום אחר של מלת לטושם לקוח מלשון ארמית כמו שתרגום המנונה ינ״ע נמלה לקוחה מלשון יונית אנל לא ארשוג שמלת א מפזר י ן . פירושו סוחרים כמו שחשנו המוספי והחכם הנוצרי נוקשטארף ור«מ לנדא נמערכי הלשון ואחריהם. גם החנם גרען נמכתג עתי של ר׳ זכריה פראנקל משנת תרי״ד צד שפ״ה ור׳ שלמה נאנער , כי זה אי אפשר אחרי שכנר תרנס מלת אשורס תגרי ן אשר גס פרושה הוא סוחרים והיכא תמצא שתרגם שתי מלות שונות נפירוש אחד/אלא פי׳ מלת אמפרין לפי דעתי הוא חכמים ננוניס מחודדים ו ח ר י פ י ן מלשון לטש שכן הוא כתרגום מל פסוק ללטוש איש את מחרשתו (ש״א י״ג נ׳) לחרפא גכר ית פרשיה וכן נאי1נ (טיז ט׳) צרי ילטוש עיניו לי תרגם היך איזמלחריף עיינו לי וכן כתער מלוטש (חהלים נ״נד) איתא נתרגום היך איזמל חריף וא״כ גם מלת א ו מ נ י ן נת״י שלפנינו איננה טעות ני אס תרגום אחר ופירשו כעין מלת אמפודן הרגיל ונקי כאיזה מלאכה ועל כן תרגם לטש כל חרש נחושת ונחל (כראשית ד כ״גי> נתרגום המיוחס לינ״ע לב לכל אומן 14 דידע