Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 96

ג»0> פס נקראו למוד ה׳ ושם היו ולא בה״ל ־ ־ ועל הסמורה זו הלמוד מלי שפלפלו נלשון יה7ת ״ — מה הפך המדפיסו או המביאו לביהיד ונלגל את הלשון של מדרש מעלם אשר לא מת ועשה שלא מת מן שבלבלו ״ שפלפלו " זמן •הלשון והדת ״ בלשון •יהדת•(יהדות? ימליח? והלא זה שקר מפורסם;;-:; ) עכ״פ יורה לנו הלשון הזה של בעל מדרש מעלם כפי מה שהיה כתוב מעיקרא בספר יסוד שידם, מצל אמד שנאת המחבר לתלמוד בבלי , ומצד השני , כי לא הבין גם מא מאמרי התלמוד עצמו המדברים לפעמים בגנות הבבלי נגד הירושלמי כמו הדבור הידוע : במחשכים השיבני ה׳ כמתי עולם זה תלמוד נבלי , שהכונה מבור הזה ונכיוצא בו רק לדבר מנית דע הלמוד בבבל ובשבח ובמעלות דע הלמוד נא״י ולא בגנות ובשבח התלמודים הכתובים ומונחים בידנו , נמו שהוכיח כבר הגאון מוהר״ר שי״ר נ״י נגד הרואים . וכן בעל מדרש הנעלם הזה נעלם ממנו זה וטעה גם מא וסבר שמאמדם כאלה הם מתנגדים.להתלמוד הבנלי עצמו שבידנו ומסכימים עם הירושלמי שבידנו ולא רק נעל מדרש הנעלם ונעלי» הרואה ״ שגי ברואה . ביה כי אס גם חכמים אחרים , כמו הרשב״ש (ד שלמה דוראן) באחת מתשובותיו , זר׳ אהרן אדנר באגרתו שבכרם השני — ודי בזה הדבור לע״ע של דבר מדרש הנעלם והנני יוצא ממנו , לקיים מה שנאמר: לאהלכתי ־ ועם נעלמים לא אבוא — עוד אמרתי.ידידי להעיר את כבודך דבר קטן, נמה שמגע לחנוע הנשגב הליכות קדם » כי השאלה אשר שאלת שם (אינו בידי לציין המקום) לערן כתיבת השם הנכבד נשלש יודי״ן בספרים ישנים, השאלה הזאת עצמה שאלו כבר החכם אשר לא מבני עמנו, וואלף (היא בעל הנינליזטיקא , הידוע) וד שלמה כהן דילמונטי מאת מהר״מ חאניז ז״ל , כמו שמספר נאזנינו החגיז בעצמו בריש ספרו משנת חכמים , עיי״ש , זראדם הס דברי הרב חאגיז שם להתפרסם ביותר מצד מה שהוא מרבה לספר שם בשבח החכם הנוצרי הזה — ואסרתי