Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 87

<מ3> דברים עז/יקים נימנ ’) אל כבוד איש ממומה , האיש גבריאל. הנולאך הגואל את חיי שפת קממיס! המפץ חוצה מעינות גחלי קממים " הלא המה ספריחכמת קדמורמ זנים לנינה ה״ההרג המלין הנמרץ המכס היקר החוקר הנמל מעלת הר״ר פאלאק מאסשסרדס הי״ו! שפע נמה יינק ועתרה שלום ושנות חיים נימי השמים! קנלתי לנכון אגרתך הזנה מן ז״ך תמח מא! אגרת נאלרת במליצתה ונהדרת בקדשה . ני היא תמליץ נינך ורן רחשי לבך השהור אשר ירחשון רק סוב אל השפה העבדה ואהבת קדש אשר תוקד בקרבך אל יתר הפליסה פליסת סופרינו וספרינו פליפי אפרים שריד כמעט אשר נפלסוונמלפו משסף הימן הנורא רהיו לנס י — אגרת אוגרת אהבה רנה גס אלי הצעיר והדל נין אלפי אלופי בני ישראל האלופים המסובלים בתורה ו חנמה. ואני מה אני ומה חיי ני הרניה לדבר אלי טובות וגלולות . הן אנני רק אחד מנושאי נלי חנסת ישראל! הפחותים, אמנם p עגל נאמן אני לחנמת ישראל ושאול לה נל הימים ענד נרצע ונרצה לעבדה ולשמרה על פולס; אבל מה נחי ני איחל להושיעה? הלי תשבר לגדלה ולעודדה? ואנני ק יבש נפשי ינשה העת קמשיס בל אדע גס מעט החנסה אשר הנאתי בלבי! אספתי ברב עמל ורעוה רוח; בלי מורה ומנהל ואין מחזיק ניד סעודי צעיר אנכי לימים! ימי מעטים ורעים. נל צר ומצוק ישנוני מנורים מכל עבדם מאז ועד עמה. כי אס איננו אלק> משובל בתורה וחכמה! הנה מסוגל אנכי מאגות ונוגות מאין הפונות יגורה שורס המונים; ופל עמל ויזלאה למדתי אלונים לראשי : רק זאת כל נחמתי וזה נל מלקי בעניי , ט חלקי אפרה נפשי בחכמת ישראל ישא מן וחסד נעיר עיני העלה נמלי חכמי הדור! ה׳ עליהם יחיו!— _ אי (*) ונסלס אלי מאח ידידי הלב הסכם הסוקל מיהל״ד גנליאל אלאק <•* . הם*םןי