Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 86

י ומאנשי מי הפלגה הוא יפרע ממי שאינו עומד נדנודו(3״מ מ״ד ע״א) י• ואפי׳ שכור אם קנה או מכרמקמומקח וממכרו ממכר וה*ה כפקח (ערונין ס״ה ע״א ־) — נפניז המשקל נסנו פדה למאזרם ולמשקולת, של מוכרי צמר , מוכד זכוכית וחנוני וצורפי זהג וכסף מי לצמצם ההכרעה (נ״נפ״סע״א) ותיקנו שההמנימקגח מלותיו פעמיס נשבח ומסחה משקלותיו פעם א׳ כשנת ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל (סהר׳ שם פיח ע*א) גם אמרו לא יסמין אדס משקלותיו נמלח כד להכנידן ולקנות נהז(כ״מ ס״ע ע״נ) והעריכו גודל החומר גסה שאמרו ־ הדאשק שנמנים . המעוול נמלות והעיקר גמשקלוח כו׳ (תוספתא כ״ק פ׳ ז׳ ומכילתא פ׳ משפסיס) ועל סי כללים רסולות האלו דגו כל סענה ומענה הנאה לפניהם נערן מו״מ.ואין ספק כי חכמי התלמוד אשר היתה פרנסתם נמקח וממכר ודאי לא נטו ימין או שמאל מאשר התנה עליהם המודה ־ מיהו מספר נעלי סו״מ אך מעס היו רק מתגרי לוד סצינו שהי׳ נקיאין נסחורה(מחרנ״ס מ״ש ע״נ נ״א ע״א) ואף אצל המתעסקים נמו״ס רק הנשים היו יושנות נפתח החנות ממי שהנעל היהסתנייש לישג על פתח חנותו ונתן לאשתו ומכרה (תוספתא נ״ק פי״א) — ונפגין מזמר האיסור להרודח ע״י הלואה נרנית הערכתי נארוכה כל מקוד האזהרות והעונשים נספרי מקוד המנהגים סי׳ פ״ג סעיף נ׳. — אחר הצפה הזאת סדרתי נמים הספר אשר אוציא לאוד אי״ה תולדות הרנה תנאים ואמוראים וכל הקורות אותם דגמתי ומצאתי מספר ארנפה ועשרים ומאה חכמי התלמוד אשר מהם נמצא דרך צגג נש״ס ונמדרשים נמה התעסקו וממה התפרנסו ותחיינה עיני הקורא " כי לא גרפל לנר אחד ממרי אלה אשר הקדמתי פה . זננרדםלעוויזאדן 1