Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 88

אי לזאת שוש חשיש נפשי'מאד מאד לשמוע נס מפי אגרתך הנעימה הנ״לטנא. הפליס, " אליך וכי מצא חן גם כעיני כמדד הרב והרס. אך קטונתי מאד מכל ההלוליס אשר עשית לי לקרוא עלי הלל הגדול אשר נא תגמור; קטונתי מאד מהלביש,מלבושי כבוד והדר אשר תעטרני 03 שיורדים לא על פי ממתי. וסרח העודף .‘־פי נם מחי הוא מבני יקטן נאשר גוי הוא קטן קומה מאד . — והנה נב7 כמתני, ידידי הנכנדז ואכבד. ני אמרתי לאסוף’גם עמירי 3גרנ ך. ולתת לי האזוב מהלכים נין הגדולים אחי הלבנון אדירי התורה ושרי החכמה אשר ימו לך לנארת חכמת עם ה׳: ואנכי כבוא אלי דבריך זכמתיס . ירא יראתי לתת מקום לאלומתי בין אלומות האדירים האלה אשר קמו וגם נצבו ואשר אלומותי תשתחוה למולם. ט אמרתי לא תוכל אלומתי לקום מפניהם . לכן עברתי עוד על פני מאמרי הנמצא אתי בכתובים בדבר» ספר הנמצא » למען לא יהיה בו כל מוס, יהי נו נח לעמוד בהיכל החכמים הגדולים אשר נתועדו אליך , גבר חנם נעח! — ומד עברי על פר מאמד זה " והנה נתחלשו עוד לבדם הרנה ונוספו עוד ראיות חזקות על ראיותי שאין הספר ההוא להרמב״ס ז״ל. ני הרביתי לחקור על דבר למוד — הנפש אצל רוט גלולי חכמי ישראל, פילוסופים ומקובלים . וכן על דבר הלימודים ההם אצל מחמד וקדמוני הנוצרים . וגם מתוך זה באתי לידע ולהודע: כי הלימודים מנפש האדם הכלולים בספר הנמצא מתנגדם מן הקצה אל הקצה ללמוד הרמב״ס ז״ל נזה, אשר חלק בכל עוז על נאלינוס בזה גס בראש פרקיו ובסוף ספר רפואותו(והסוף ההוא לא נדפס,עד היום והעתקתיו לי מן כ״י אחד) . (ט הרמנ״ס הוא פילוסוף משאיי " והרופא גאליגזס הוא פילוסוף אפלטוני, מבעלי הסיעה החדשה . מודע מקורות הפילוסופיא) . והראיתי כי גס מגר הזס נוסה מאד בעל ם׳ הנמצא לדעות הנוטות לנסתרותרב או מעט . ט דבריו בנפש מסכימים מאד למה שאמרו בסוד נפש האדם (ועם זה נס בסוד העולם נכלל