Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 85

שמעשרת את בעליהן(שם ע״ג לפי שהבקר והצאן םרים«־3ים נדאמר חודזם הרופא אין פרה וחזירה יוצאת סאלכסנדריא של מצדם אא״כ חותנין האס שלה כד שלאחלד•(סנהדרין ל״גפ״א) : . והמדרגה הפחותה שננזלס ה" בעיני מנסי התלמוד ענין משא ומת? זרק מעש מהם התפרנסו א״ע ממנו וחז״ל הזהירו שבל ילמוד אדם את גנו חנוני ספני שמלומד באונאה (קדושין פע ע״א) ’ ואיך העמידו כל עניני מקח וממכר על דת ודך — בענין מכירת הבתים רגז הדינים בכלל ובפרש וכמעס אין דבר קסז וקל שלא נזכר בשים , מק מכר את הבית נו׳ לא מכר אח המפתח(מתני׳ ביב ס״ה) ־ ומזה נתפשט עוד היום המנהג שהקונה בית נותן להמונר עודף על דמי המקח קצב דמים מחיר המפתחות.נענין מכירות פימת או תבואה הקפידו שלא להפקיע את השער ומציגו ההוא מעוברת שהריחה ריח מאכל מאה״נ אתא לקמי׳ דד חנינא אמר לחישז לה שאה״ג הוא אולי עייז התאפק ולא א ל ח י ש א קד עלה זורז רשעים מרחם נפק מיני׳ - שבתאי אוצר פרי (יומא פיב ע״ב) דאסר לאצור פיחת וכל מיי נפש כדי להפקיע את השער (נע צ׳ עיב) . ועל דרך כלל אמרו המשתכר אל ישתכר יותר משתות (שם) ועל המייקר את החק יותר משויו אמרו פחות משתות נקנה מקח יתר משתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה(ב״מ ג< עיב) ובכל דבר שבמדה ובמשקל ושבמנין אפי׳ בפחות מכד אונאה חוזר (שם נ״ו עע) — ונענין חנוני אמרו אל ירבץ חנוני בתוך חנותו יין ושמן מפני כגונב דעת הגדות ופי׳ המג״א שמרדן יין טוב ומכח הריח באים בגי אדם לקנות שסבזדן שיש לו יין טוב כזה שהרנץ (תוספתא נ״ס פ״ג) לא יחלק חנוני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שסרנילן אצלו(ב״ב כ״א עע) נס התקינו רוכלין המחזירין בעירות לא מצי מעכב־ וביומאדשוקא מיתר לכ״ע למכור אבל לסבב במבואות העיר ובבתים לא (שם נע ע״א) ועל כולם אמרו נפרס מי שפרע מאנשי דר המבול