Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 83

<m אומנות נקיה וקלה. דספלל למי שהעושר והנכסים שלו שאין אומנות שאין כה ערות ועשירות שלא ערות מן האומנות ולא פשיחח מן האומנות אלא הכל לפי זכותו (קדושין פ״כ ע״א) גם הוא היה אומר אין לך אומנות שעוברת מן העולם אשד מי שרואה את יולדו ואת ילדת כאומנות מעולה ואד לו למי שרואה את הודו באומנות פגומה אי אפשר לעולם בלא בושם ובלא בורסקי «אשרי מי שאומנתו בושם ואד לו למי שאומנתו בורסקי (תוספתא שם) אבל אמרו חז״ל פנל אחל ואחד יפה לו הקב״ה אומנותו בפניו ואפי׳ נורסי גאה אומנותו בעירו ועשה הקב״ה p שלא יחסר העולם אומנות (ברכות מ״ג ע״ב) ומה שמכנה ד מאיר אומנות נקיה וקלה מפרש רב חסדא מחסא דחלמיותא (שם ס״ג ע״א) אבל מ״מ השתמשו נמעש 3נצ אוסרות שבעולם. נבר נדת המקדש היו זהבים נפר עצמן, וכספק בפר עצמן « ונפחין בפ״ע « וגרדים בפ״ע. גאלד : זילבער : אייזען : קופפער שמיעדע אונד וועבער : (*)וכשעני נכנס לשם היו מדר נעלי אומנותו ונפנה לשם ומשם פרנסתו ופרנסת אנשי דתו (סונה נ״א עע) .— ומלאכת נפחי הכדלה היתה שכיח ונדסוסאומר לנפחי ישראל מסתייך דקא מזית נסנאך (גינדן דו עע) . נם מלאכת צורפי נחושת היחה דרושליסכל כך רמה על שהסרסיים עבדי מלידהוני ננישתא זונד ונקראת בהכ״ג של סדסייס (מגילה כיו ע״א) וכשנתפס ר׳ אלעזר p פרסא שאלוהו מ״ט קד לד רד? אמר בן של גרדים אני (ע״ז י״ז פע) ואיש אשר למד אומנותו או אומנות אדו לא הניח ממנו עול לא״ר יוחנן אל ישנה אלם מאומנותו ואומנות אבותיו (ערדן ט״ז עע) . ואומנים היהודים שדמי קדם התחכמו ליפות אומנותם יותר מכל נר גילם . כדמצינו דת נימי היו _ נקיאין (♦) זה לא היה נניח המקדם לק נניהנ׳נ הגדולה שלאלנסנדריאה עיש בנש׳ «ר מלא לאה דיופליסעין של אלנסנדריאה של «ציים וטי זהנין נע*ע ונו' נמו שמינא למעלה. ועל זה העירני ידידי היקר הסנס ל׳ ש״ז סייס האלנעישסאם נ״י, דפאסף ו