Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 72

לא ח עסה אגיןליס ״ ■ כי אס נם לא היה מסן גמל כ״כ כמו הסודי«"ל " לפי שהשתדל עצמו להרחיק הגשמות או להגרס נתרגומז דרשות חז״ל שהיו מקובלות נאומה > בכל ואת לא הזיד להכניס מנת איש פרסי. (ההמשך נשנה הנאה אי״ה) אליעזר אליהו אינל הלו* ׳ אניד דק*ק עכמאוויפז ומדינה נוקמווינא . ועיון אודות נוסחת תמלת ברוך שאמר כאשר נראה נתפלת נרוך שאמר הנה היא נחלקת לשני חלקים " החלק הראשון מן כרוך שאמר עד האל האג הרחמן יתואר האל יתברך שמו נתואדם שונים. והחלק השני מן האל האב הרחמן עד מהולל בתשבחות תכיל אך הודאות ותשבחות לאל יתבע שסו . והנה כאשר נעיין נראה ני הנמך השני בתחילת התפלה : ברוך היא והכרוך האחרון אחר פודה ומציל : נרוך שסו. משוללי התואר המה ואין כאן מקומם. אילם מצאתי נס׳ יוחסין מניא נספור ד נתן הבנלי(דפוס אמשטרדם צ״ד צ״ב) אצל התמונת ראש גליתא איך ראשי הקהל נתקבצו יחד עם ראשי הישיבות ונהמק חוגג הליכתם בקודש לבית התפלה למנותו שמה וזה לשק היוחסין »וחזן הכנסת מתחיל בברוך שאמר והבחורים עונים על כל דנר הנר נרוך הוא — . ועתה אומר כי נס»ברוך שמו» : אשר כתוב אחר פודה ומציל המקהלה היתהענתה אחריו וכן היה " עת החזן סיים הנרכה ראשונה המתוארת המקהלה ענתה אחריו »ברוך שמו» וכן היתה חוזרת חלילה עד סוף החלק הראשון . אך »ברוך הוא. בראש התפלה »וברוך שמו» בסופו אשר המקהלה היתה ענתה אחריו נשמטו אחרי כל ברנה וברכה , באשר שהוא דבר ידוע מעצמו כאשר ישסט הפסוק הראשון בכל הפזמונים אשר הצבור עונים ’ אחדו " והמה נשארו אך לסימן בעלמא" אכן מצוק העתים ומרוב הטלטול מדחי אל דמי " נשתכחה הדבר מאתנו עד צי הפוסקים האחרונים . אשר התחקו על שרשי התפלה היקלה והמסולאה