Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 71

(TI) מלה שהיתה בעיניו חסרה, נגד אנקלום הגר אשר האמין בתורה שנע״פ ולא הכפיל לזנה לפי דברי חז״ל (גחזלין סי ע״א) שלא נאמר למינהו "י גדשאיס נציווייהן רק שנשאו ק״ו בעצמן , וא״כ היה אפשר לומר שלא היה המעתיק הסוד יהודי. עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו ״ בכ״מ מעתיק הסורי מלת זרעו במלת ורעה , וכאן שנה הלשון ואמר נצנתה בה, לשון מצבה וגזע, ואולי בחר בלשון זה לפי שחשב כי מלות אשר בו חוזרת על עץ ולא על פרי ואצל עץ שייך גזע; אולם אנקלם תרגם אשר ז ר ע י ה ביה וכן הוא כוונת רש״י האומר: הן זרעיני כל פרי שמהן האילן צומח . כי גם לדעתו מוסב אשר זרעו כמו לדעתאנקלום על פד . אמנם יש קצת ראיה שדעת הסורי אמתית , כי הלא מלת למינו שבפסוק זו חוזרת לדעת נעלי הפעמים " (כמו שהוכיח מורי ורבי החכם הגדול רשד״ל, בספרו המשתדל) על p פרי ולא מל עושה פרי . שם שם כ״ח ובכל חיה הרמשת בת״ס וכנעירא ובכלא חיותא מלת ובנע ירא שענינה ובבהמה הוסיף הסורי אף שלא נמצאת במקרא וזה בכוונה לתקן לשון הכתוב , כי השמעת מלת נהמה במקרא חשב הסורי לשעות, ואם ה*ה הסוד איש יהודי(כמו ששיער הרב הגאון החכם הגדול כמוהר״ר שי״ר בספרו ערד מלין ערך אתרוג) ולא משאר האומות לא היה מוסיף מלה שלימה מדעתו כמו שלא הוסיף הגר הצדק , אשר האמין כי התורה אינה חסרה אפי׳ אות אחת , כי אס גס ראינו לפעמים שאף אנקלום מוסיף מלות בתרגומו יותר מאשר נמצאות נכתוב, בכל זאת אינו מתקן בשום מקום לשק המקרא אלא מפרשהו אם ע״ד הדרש או באופן שלא יקשה להמון ביזוי. אצל האבות או גשמות אצל הבורא , אבל תיקח כזה ר״ל הוספת מלה שהתורה השמישה לא עלה על דעתו מעילם . I שם שם— ל׳. חית הארץ נת״ס חיותאדדנוא שעמו חית השדה . גם כאן היה רוצה הסורי לתקן לשון הכתוב, וזה ג״כ ראיה ני התורה היתה בעיני המתרגם הזה כחומה פרוצה; השמיש החליף והכנים תיבות הכל כרצונו / 1