Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 69

עשה ולאהעשה על פי הקים סרים מעמים «tm &א• מקורסהתורהשבע״ע (מפיה אנחני(*)חיים. ואם בפירושו "למשנה עשה לו שם מבאר נפלא מד השכל ויו, המניח ונס׳ היד ידיו רב לו במלמול, ונס׳ מו״ג נמו עז בחכמת הפילוסזפיא וממחיזה על שרשי האמונה " הראה פה ב שרשי ו תקפו וגבורתו ועוצם חילו והציב לו אבן מה בבארו המצות על לרך התלמוד באר היסב, ובהתאימו את התורה שבנתב עם ביאור התורה שנע״פ . ואס ני הרמג׳ין ז״ל השיג עליו בצלו!. אולם אנחנו נראה ני אלו ואלו דגריאלהים חיים ומאמרי הרמב״ס ז*ל עם בעל השגתו הרמב״ן ז״ל נדברים בהנשר ויתרון " ואנחנו נשמעס וננמבס'נסער זנרו?. והנה נשרש הד : נתב הרמב״ם ז״ל : •שאין ראוי למנות הצורם הנוללים המורה נולה ונ׳, ונבר סעו בשרש הזה ג״נ עד שמנו •קלושים תהיו מנלל מצות עשה וכר• יערן שם כל המאמר . והרמנ״ן ז״ל השיג,עליו (יעוץ שם לבדו) ולא באתי רק כמעיר (וגבר העירני על זה ילידי החכם מנחם בודק נ״י הנ״ל) , כי נמצא׳נמשנה (יבמות כ׳ , ע״א) איסור מצוה ואיסור קדושה חולצות ולא מתייבמת. ואמרו בגמרא : ואמאי קרי להו איסור קדושה? דכתיב קדושים יהיו לאלהיהם ונר(אולם בירושלמי ליבמות פע״הל׳ ד אימא : ואיסור קדושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדוס; אלה המצות, כלשם מצוה אחת ו קל שת ו כי את לחסאלהיך הוא מקריב וכר) ומסיק(שם ע״ב) בגמרא אלא אמררבא אלמנה מן האירוסין נמיעשה ולא תעשה הוא? לכתיב (•) ולא אננזיב סה להביא דבלי הילקוט (ירמיה שי׳ שנ*ה) ירמיה מבע כניד האב ונגיד לגן סנאעל : נסנו פסענו ומרנו אתה לא שלסת (אינה ג׳) והנינה ני מלח נסנו סלרן4 גם אפ הנינס , ומלס אנסנו סיסד רק אס המדברים בעדם כמי מים אגסני (בלאסיס מ*ב , »א) אנסני נעלה ונלסמנו (דניים א׳, מ״א) ואם יסאל הסואל : מה נעסה עם נלנו בני אים אסד נסנו (נלאסיח מ״ב, *׳*א) אשיג ב• בדרך הפסט לא דברו האסים ליישן* יק סהראו אס עצמם ולרפי אח העימדים שם לפניו וסעד הששיק הי״א (שם) שנים עשר אסים אנסנו והדרשה סדריש .