Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 67

C6T) גאק ושמציה זו אין חייבים גה הלויים וגה׳ גפוחת פ״א כתב שנוהגת באק ובח״ל 0) ושסלויים פטורים רק מבכור אדם ומבכזר בהמה טמאה אבל לא מבכור בהמה טהורה , ועל מה שנראה מתוך דברי הרמנ״ס בספר המצית . ל״ת שכ״א שהוא סובר שאלפים אמה הוא דאורייתא ובחגורו הגדול(הלכות שבת פכ״ז) כתב שאלפים אמה הוא מדרבנן כגר דברו בזה הרמב״ן ובעל מגלת אסתר (ח)ע״ש. וכבר נשאל הרמג״ם עצמו על זה והשיב בתשובתו לה״ר שמואל הלוי ר״י בבל גאגרותיו המודפסות דף ליט מדפוס אמשט׳) ןז״ל והלא אמרנו בס׳ המצות נמצוה כ״ה ושלש מאות ממצות ל״ת שאמרו אל יצא איש ממקומו הוא אזהרה על ההליכה בשבת והבאנו ראיה מדבריהם לוקין מל עירוני תחומין דברי הורה והסכימו באותו חמר שלא נזכר בו כי אס מצות דאורייתא וזה החבור ג״כ מצוי אצלם בגבל ולא בארתי שם ההפרש שיש נין אלפים אמה ובין י״ב מיל לפי שאין כוונת אותו הספר לדעת תלמוד המצות אלא ידיעת עניניהם בלבד ואמנם בחבור היד בארנו זה כפי כוונת הספר ע״כ . יצא לנו א״נ מדברי הרמביס עצמו שאין להקשות עליו בם׳ המצות ממיס בחבורו הגדול אלא במה שהוא נוגע למנין המצות איל לא מה שהוא מתיחס לפסק הלנה וכן הסכימו האחרונים.עי׳ בס׳ יד מלאני _ כללי (ז) אמס שלפני הלאנ״ד והלמנין והלשנ״א והלין היסה הגוססא (נס נס׳ הי ד) שגכיל גהמה מהולה אינה נוהגת אלא נאח ומסיזייעס נוססא זו קצת גס עדנליסהיע פ״שננ״ע . (ס) כסב נעל קולא הדולוס סנ״ל שספל מנלס אססל הוא מהלב עהל״י דיליאין שהיה נספלד בזמן עהליי קנפנמון . וכבל השיגו נזה הל*נ שם הגדולים ומשייסח״ל : ,יהגם דאפשל להיות אנל הדנל דסוק« ע״כ . ולפי דעתי אי אפשל שמהל״י די ליאין הגזנל סנל ש׳ עגלת אשתל שהדי מניא לא לנד ם׳ זהל הלקיע להלשנ״ז יש׳ הליכוס עולם אלא גם שו״ס עהלייק (נהקדעה) ש׳ העזלפי על פלש״י (שולש ג׳ ושולש ה׳) , ש' נמל תולה לה״ל דוד ויסאל (שולש ו׳ יעשה ה׳) . — והנה ידוע שעה שנדפס עם ם׳ העצות הוא דק קציל מס׳ מגלת אסתל הנדפס נפני עצעו וויגיציא שג*נ . ועה שנעצא נענלחאסחל נאיזה עקומות כתג הלנ נסמן שלו הנוגה על ש׳ העצות שלגו .-