Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 57

-זי׳ r m jgft, יה mI הזקן . _ד;v^ÄQüöPb^'JÄ 'fei ואחר_ןזהר. פעה: ועעמיס..#ולאג <ן7ל,.גסה: .wcaro׳; מףה:,^מממ..??גאום.״עוד ־ה5עם״קול..מל ©הר, על » ' גמע אמד>־;Q'riäc pb Ä.7W:•־ ימהיאנןרתי. מאי' 'אל הקורנס. הללו‘אה. השי? הו,ב ,הן#א. .מנרי זה: המכס., ואת הלע .ג5;י4'המ7ולר מאוזנו (ננזיח. הגלילים) לא תקבלו (כ״ח ח״זמק״לס יעסה אפנה אלץ ואומרה.! מבינתך מזל מלכת הלאה..ניעהזה. פן תתן לקל?pp הי־ויה אשר נפל לך מעיניה , ולאישתו -ממנו עול כל הצמאים פלכה לפירושיך הנחמייס גמקראית ולסדנרותיך היקרות כספרי קלמונינו ז״ל , כי. יוקנו רוח עוניים י?עתך כפעם נפעם. והוא מרחף על חקרי. לבך . וכמעט נג7. רצונך.אתה נופל אל המהרפים. החזאים > אשר נל קר מקדמונינו למדרקלשינס, ולפני מי. תת! עתה פיחשיך וחקורותיך בקדמיכלות . אס לפני הסוררים" ימורס. הלה עינם ולנס רק אל ההוה לגלגלהו ולסמהו כרצונה ».׳ ולא מאומה אל זמן הענר " המה יתע עורף לא לבד אל פירושי המקראות. רק גם אל המקראות כעצמם , אי; כל ישן' נחשב אצלם למאומה , אם לא יולואו ממנו איזה מלש > אשר מפניו יוציאו ממנו את הישן , וגע קל אשך תמצא מקדמונים לשחוק הוא נעיניהם , אם לא י^ע. בלמצוא גק הם.אי.זה רמז קל ללחות ענת. על־.י.1ס % 7 להמרת חמן בערב ©nc עד הלילה והתמה לזה.. ואה לפניאוהך ישראל זתורתי תערוך דבריך , המה לא ״יאנךנו עוד לביאןריך ולא לסציאותיך; ותמיד יפחדו אם לא נקשר נעק?ק אמר< ימן להשפיל. ולבזות — ., . . . ־ . " יליד! ידידי, אם יפתוך ^ינואיס אל-תונא: מהף לבאר(להאירדנרי.הנביאים .גע לה,?יא_ לט כל.הפניניס ממלולית;היךמ[?ים אשר ראו. עיניך אך אויתחת־ה נחלי הנזיון.עלי ראשיי«;ולים המחקנליה. בישראלי.$ו לא נפו דעתך שפעו... השמך ממלך יקרך*' ואיזה,ענו^ הרכמ את הברוקי שנאמר ניממןיאכבד וכר. .: "" S ־* דש י * — * - ff