Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 54

אלפונזו תשובות התשובות נגד ד מסן» שלום . עיג. ואח״כ מרשים די ראססי,.ני לפני אגרת ממסר של מיימונילגנו. מכר שם , כי היא לקוחה מם«* אשר כתב נמערו קרוב לימן מומו , ותכונתה צוואה לבנו, ומעותקת מערבית.״ ע«כ . הראית קורא, ביו איזה משפחה שלמחברים וחינודם גא המכתב ההוא . מומר כיתב ספרי ששנה ויהודים משיבים נגדם והוא משיב עליהם, ולא מדעו נם המשיבים בשם שוב. ומה יש במכתב זה המיוחס ונועד ־לד אברהם נס דברים נחשדים מצד אחר , חהו במיש •כי כסכין המילה הראשונה היא ענק מלת ערלת הבשר והיא מילת אברהם אבינו פ״ה, והענק השנית היא מילת ערלת הלב והיא מילת משה רבינו ע״ה* ע«כ ונכפל ענק זה עוד להלאה. ושם רבות מחשבות בלב; פעם גס הוא רק בשר ובו משק השכל האנושי ופעם הוא שכל נמל, וענ״פ הרעיון, כי מילת משה רבינוע״ה איננו כמילת אברהם אבינו ע״ה, והראשונה (שלא״א) היא בבשר והשנייה .גלב וכד , נראה כיוצא לדון מבר החדש ומשתמש בלשון תלמיד מודע .— ועתה אנחנו רואים מכתב זה מוקף מלפניו ומאחריו מספד מומר / וכפי מלעיד זה הקוגן הוא הראשת אשר בא נו מכתב המזזייף הזה , והוא היה למקור אל המעתיקים והמדפיסים אח״כ , חספוהו ממקום לא ססור והביאוהו בחברת ננמים בין אגרות יקרות אסר ימצא. באמת מידי אדונט הרמב״סז״ל והעמידוהו עוד בראש הספר .— ומה יאמר קוק הכותב של ד ראססי•, כי לקח את המכתב מספר אשר כתב הרמג״ם קרוב לזמן דממו , יצא בלה לנו גס שם ספר ההוא, ומי היה הלוקח את המכתב משם . וסי העתיקו לעברית . — ויש לדעת עוד, כי זמן ממש אחר מות הרמב״ם זיל וכבר דמי הרמבין דל אחר ביותר אחרי דורו החלה בהרת הזיוף לפחח על מי הרנה מספד ישראל , ונוספה עם הזמן יותר ויזהר " ולא למ מקראים מקובלים הרבו תמגולותס במלאכה זו, אן* נס המתחכמים ונהם נם הרצים לצד אמר. כל אחד מהם רצה להחנק באיל? נמל , ולתלות עליו צאצאי חזיוניו וחלומותיי נצפיעי הבקרים החדשים, ובמקום אחר נברר זה יומר אייה. וכמו שעשו להם המקובלים צחוק ישמחה לתת בפי הרמניס לפת זקנתו דברי חרטה