Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 53

<M) והנפלא עוד מה שהוסיף הכותב ובפלאי« ®עמים ני הוא האמת או בלא ספק. ואל הביאור הסכהה לב ומעורר צחוק ולער נימד * על מקום הנקרא נשכו! הוא מו$יףנתתלה וראה והגן! ובסופו והוא בלא ספק והיה:צ*ל ויאה •וההומו8 וגד . הלא כל מנין מפס במהלך המחקר אצלנו ממים שולם ימצא פה ליד הפתאים המתחכמים נימיהי־שסיא W . אשר אמרו על אברהם ושרה ני הם חמר וצורה דיב שבסי ישראל הם י״ב נחלות, וארבעה מלכים נלחמים אתסחמשס הם ד יסודות וחמשה המשים . ועליהם התמרמר הרשביא זיל מאז'. ואס רצה זה החכם להשפיל את הרמנ״סז״ל ע״י תנוגת אנרת זאת , יותר היה לו למזוג בזיונו על אלה ההזיות . אך הוא pn יותר הבזיק במדות וזהי מגמתו«ינהלו מאז ׳ וחי.נפשי ר אחרי אשר כנר החלמתי לי זיוף w ממכתב, אמרתי לעיין בקובצי נ״י אומת מה שנרשם מליו. וראותי בקובצי כ״י של ד ראססי, כי «מה וכמה מהם הכוללים אסיפת אגחת להרמנ״ם , לא נרשה שכונת המכתב הזה , ורק כשני קונצים המדנריס מעיניה אחרים ואין נהם שום אגרת או תשובה מרמנ״ם , נמצא נהם מכקב זה . האחלנומר 272 והוא משנס רמ״ז. ויש נו אלה הספדם . א) קהלת עס פי׳ רש״י אבן סבון ז ב} מאמר על הקמיעות‘. ג) אגרת לס אברהם; ד) הלכות ח״ת להרמנ״ס; הן ליקזסיס וקיצודם מן עזרא ד קפיסל י״ג , לקוח מנינמל של הנוצדם ומועסק מרומית לעברית. —י זסקיק השגי הוא נומר 583 והוא יתז תוקף לדברינו אם צריניס שד תזקן> , בראשו גרשם כי הוא משנת מאה הייד למספרם . אק מרשים הספר הראשון בו הוא מד יהודא ד סזדיגא׳על מינורי אלפוכזי אשר היה נקרא ביהדותו אבנר ואומרים ■ שהיא תלמיד הרמנ״ן ז״ל , וד יהודה זה היה חי נמאס הנף! וי״ז למספרם . ובהכרח צ״ל כי שאר הספרים נקיק »הס ממאה הי״ד׳למספרם, רק נעבוד כי רובם סם מאלפוסו או מה שנכתב אלו, לח כתב ד 'הודה ד מודגא נמו הקדמה אל כל הקוק . ב) אגרת החרפות מד אל«0וז G תשובות אלפונק ננד אגרה החרפות; ד) אגרת מייממי למו ד אברסם; 0)מאגיםסעו אלפונזו ג, אנחתמד היהודים, י) ד יוסף שלום תשורה על אגרת אלפוסו 1> מאניססער אלפונזו