Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 52

«ל ננדל ואשמו ״np אשר י<£ר& שמו מיוק בימה; (ש״א י״ט :״ט) ופי׳ רמס מלמלה . ~ונשהלך ישאיל אל, הלב לא מלאו שמה , כאלי נאמי לו לך אל המוח נו׳ , ואחע נאמר.לי שהוא בניות נרמה והוא המוח בלא ס פא יב <איו לי?יי מליו כי׳ וברח לוד מפניו ושאול פשט. בגליו ואלה- המ7י& נא המשל בהם בתאוות כאמור הסירו המלים- הציאיה מעליו גו׳(ערי׳ ג׳) בכל עת יהיו בגדיך למיס "(קהלת ט׳) ע״ק, ׳ כל קורא ומעיין בספרי הרמנים ז״ל ישתומם על המראה הזאה , והוא מוכרח להודות " כי לא,נמצאו בהם בשוקמקום למיס זרים מתמיהים כאלה . וגס במו״ג; אשר׳שס ממ און לנו ללסות איזה דרכים חדשים בביאורי איזה מקראוק , אך עד כאלה פה עוד לא הלך ולא תעה לבו מעולם -וכמעט מביאים פה כל הדברים לידי גיחוך .— ך>■ י ובשגס יחזק פה הכותב את הזיותיו במ׳יש ימה שעוררתיך בני גע נם׳ הנכבד מו«נ על אשק חיל י הנה אין דמיון ויחם כלל משם לפה . שם כתב בהקדמה י«7 (ח״ג פיק) על אשת חיל, ני היא חמר נאות והוא מפרש עיל. משל מקרא או פרשה נספר משלי אשר היא כלו משלים נאשר יורה עליו שמו, ועך׳ז הרשה לעצמו גע לפרש מעשה מרכבה של יחזקאל אשר נראה בעליל מגמת הנביא ל7?ר דיזי משל.— ופה סובב הולך על סיפורי מעשים ושמות אנשים ומקומות /. אשר לא נסתפק אלם ®7 כי ידובר מאשר נסיה באמת ע״י אנשים ידועים במקומות ידועים . ונהקזמת מף< אשר יחלק אשלי הנביאים לשני מינים לא יחןוב חע «שם הסיפורי» האמתייס מאשר נעשה. ועוד(ח״גפ״ג) מיויפלת סיפורי המעשים בתורה גם אצל האומות., ומשיש לאיה שאץ להשיב כי לא עלה על לנו מקולס לערש סיפורים כאלה ע7״מ . ושם מביא מאמר רי״ל(סנה• צ״ט יע> מנ8ה1 יויה יישב ודורש גהגדית של דופי^ היה׳ אומר ופ לא היה לו למשה לכתוב אלא ואחות לוטן תמנע עע . <$«ה מל« פה במכתב לר׳ אברהם , היה נקל;לו ונחמד הקללה היא המגיעה, ני כל יאות היא טונה .ויק׳ההעןר והמניעה היא הקללה. ווה היה ענ״פ לא גרוע כ"* שאמך הוא פה פירושו על שאול דוד ונשכו .— והנפלא