Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 43

מנל «חלוקתו ד יהודה אלפנארי גי מלאך 7׳ צבאות הוא . ואחריו) לא קס כמהו:(סימן י׳) , ואנן יתמי דחפי סה נעני אנתריןהו? אחקי קבלת הרשית מחכמים ישרים והרב הזה מזמז נאמר כי לא קם כמהו עו7ע7 עסה ככל העולם" , בהתאחדות מדעיםומינההרסנהלערוך אותם• מל השדר היותר גגון, בקרנו ולעני הקוראים הנבונים. והוא ממפלאות תמים 7עים * מי יוכל עוד היום לחכר נם הל« אחת על סלד הנפלא ובלחות לשת.כאלה ההלכות הכלולות כלן בספר משנה תורה? הידיעה המוכרחת בשני התלמודים , תבקש כפני עצמה כל שמת חי: האדם , וכמה זמן תבקש עוד הידיעה והמלאכה הנפלאה " להעמיד כל היוצא מהם נפי דת ישראל על אפ גו ועל מתכונתו. וצריכים אנחנו להעתיק עוד איזה מדברי הרב הגדול הרמנ״ןז״ל באגרות התנצלות שלו " והיינו במקום שאתה מוצא עגיתנותו של רננו, שם אתה מוצא גדולתו, כי אחרי אשר מהלל שסאת מדותיו וענותו הרבה כתב ח״ל : *מה יאמרו לספי־ המדע והמכתב מנתב אלקיס... סופר מצות ד משה* ולא תעשה , מלמד לתלמידים כבוד ומורא, בהלכות תלמוד תורה , יורם חטאים מרך בהלכות תשונה " ננחת ושונה " ובלי קושיות והויות < מפיק מרגליות , ני לא בוצינו דברי תשונה «מלמוד רק מפורדים ומפוזרים י נין ההלכות והנדות בלתי מ־וריס, ובכל מנוד הגאונים הראשוניסוהאחרוניסלא ראינו אותם העניניס, דרושים לכל חפציהם ומזומנים נאשר הם מפורשים נספר הממולא בפנינים" המיוסד בספירים מכחוז ומבפנים •עכ״ל ואחרי החבור הנפלא ההיא , ראי לשום לב ועין אל שאר פעולותיו בלמודים ־־ אל פירושו על משניות ואילו לא נשאר לנו ממנו רק ספר המצות עם שרשיו המושכלים / או גם ספר מורה הננוכיסלכד בעוז חילו ועומק שכלו, היה ד לנו להראות תקפו וגבורתו של הענק הגדול הזה , וכמה אשר הראה עוד במאמרו על תכונת השמים , בחשבוני ותקופות השנים " בחכמות הרפואה וההגיון " ועוד כל אגרת ואגרת בפני עצמה ממעשי ידו להתפאר , תעיד על יקרת כותנה — ת) עוד נתב זה הרב: •ואס העלם יעלים שמות החכמים במקום אשר הם תועים " ‘ואס זה רוב צדקתו ולמה לא נהג עמס לפנים משורת הדין(?) במקום אשר