Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 41

(*» כי:המוסין> מליח ראה את הדברים עול ׳בפנים הספר מוינשנא לילד סמן מאוחר אחד אשר גמר להעסיק הכ״י המונח לפרו מתחלה, ונמו שסוכימ הלשון נ’א, ריל־:׳נוסחא אסרס נמוג פסגזה:׳ הה מרס,לנו כי בקונן אשר העסיק ממנו.בסמלה היו כתובים עוד בלשון עמי כל המריהס ההם. ,ד׳־פאשר לא היו עול לפגי המעתיק ר״ש אבןחבוןז*ל . אבל הרמביס בעצמו הוסיף-אח״כממש בסוף־ ימיו במהלורא אחרונה שלו בערבלח את השורות• האלה ג«כ בלשת ערכית ר חה עשה רק לסתום פי אחה •מתלונן אם יקום גס אחרי כסה לורות — ויצעק אמריו מלא לאמד ד ־טמנת בחכך כל שמות הגלולים אשר קלמוך בערן זה. — ועתה הנה קם זה המתלונן ".אך באה גס רפואה לפני המכה ־,׳ כי: כמלאך מלק בא מונק מלפרו והגיל לגו ישרו של הרמב״ס ויאמר מצאתי נופר לחסאתו המדומה ־ — והמסחא הזו המאוחרת " באה ליד הסופר הכותב ס׳ :מוינ בלשו; ערביות"דגם־ היא בזמן מאוחר, ממצדם ועד מקומו; אחרי גמר• כתיבתו:; .ולס.הוכרח להעמיד השינד הזה שבקמסחא הראשונה. לאחרונה; על הגליה .— ' 'יי'*׳ ך• י׳ יי'■ לי י "־ ־;׳׳־־ ומזה יראה הקורא עול כי בחסרון קנון אשר היה לגלול " העתיק החנם החוקר סו״ה רפאל קירכהיים ניי בחולדות רבינו יונה (בראשס׳ הרקמה אשר יצא לאור מחדש על ידו. ועל יד המעתיק ססנסהמוקר מוהסר דוב־גאלדבערג נ״י עס הערות יקסיס־ אס הדברים האלה ללה״ק״מדבד החנם ממקל׳ מה נאסר דלג־ על שתי האותיות נ״א והשמיט אותן.'ומהנה אשר תורנה •לנו כירמוסחא האחדת היו כתובים כל ־מרי מליון בפנים הספר . ־־•־ . ־ ״*׳״ ואוסיף עוד ־להעיר על מ״שזה הרב כי.חכמי ישראל לא נחשברנשממזם לכלום בעירוי (שלהרמב״ס).־וזה כעין ההפך ממ״ש הרמניס נעצמו לתלמידו ר״י בך עקרן; ד חיל ־.וכבוד הבוידלע שגדולים חכמי ישראל אצלי במקום שאכיר ערך מעלתם מדנריהס ומממריהס •ע״נ ..וידעתי ט זה הרב יעמוד בדבריו עלמלת נשמו ס ס. אם גס •עלהזכרות השמות דברנו מה שיש נו ד לנקות את רנינזז״ל מכל גובה רוח. * .•״ *1i V *>.*״ ־“״ -v . י\ , . •״ « «0 עוד כתב זה הרב. וזיל.בר מן דן גס לזאת יחרדלב g äc הקורא 1