Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 36

m ימצא?«לי מינו «לא יוכל למוצא . מגיל ו״גגל«ז *מר?ns "ני ילעתי מעג1 עמי" זיה לא נמצא ג״כיק"שאנו סכידם עלכנף ר״ל אנו אנשי הקהלוח מל נים אבינו מכירים הערך אשר-היינו נו או . ־— ואמרי' שינה «ה הכותג מהל וכל את התחלת התנאי היה ממרס נ״נ לשנות ולהוציא מהכוונה אס סיום 7נריו גזה / גיצית •מיני להראות ני לא פשה הר? המאשים אז נפי אשר התנה מליו , ואמר "אך אחד מלץ את נ7זפמ נגלהקהלות כלן״ נו׳. וכל זה לא נמצא ג״גמנרירבעו פה , רק ״לולא שנסג 7נדס כד שמי שהתפלל אין לו שנר• נו׳. ורק נענור זה כתג נגלו רנינו, לא נעבור שהאשים כל הקהלות: ולי גזה להראות איך רצה להגן נעלהרמנ״ם למראה עין . אחרי הגדל עליו האשמה ושם נפיו לנדס אשר לא לנר ׳ ונל יה רק לתכלית הנולעה אצל זה הרג מהחלשים.—. געזנהו פחה והוא יחישר בעיני עצמו ויראה אם פיו ולנו היו שויס גמר הזה . ע) ועול לנו להוסיף לנר קנח המתיחס לשני סימנים הקולמיס, ר נהם הצענו נחשנון שנות הרמג״ס ללנר נחר אשר בשנת ד׳א תתקע היה מן שנע שנים, וזה כפי אשר N גררתי נמקוס אמר בראיות מכריעות שהרמנ״ס נולל שנת נ״א תתק״ה, לא נאשר נמצא נאיזה מקומות "שנת תסצ״ג" לתפוס : אכן אחרי הניחר ההוא נלפסה מחלש מחברת חמלה גנחה ח״א שנת 1856 למספרם. ושם *מאמר על סלר הלומת לד סעדה ננהר׳יר מימה זצללה״ה אבן לאנאן• ובסוף המאמר היה (סוף צל 30) נאה עול הפעם למראה עינינו הוללת הרמב״ם שנת תסצ״ג ודל . ,וגולל הגאון הרב המורה זכר אלונינו לברכה נקרטבה ביום השנת נעת המנחה גיוס י״ל מניסן שנת אתמ״ו לשטרות שהיא שנת לתתציגלנדאהי ע״כ . והיינו יכילים להגיה מקל לתתצ׳ה" , נפרטכירקעי״ז הוא מסכים למנין השטרות אתמ״ו. לולא שהוסיף נטל ודל . "ונפטר לחיי עוה״ב נצועןמצדס ליל שגי בשנת י״ח מפסליו שנת אתקי״ו לשטרות שהיא שגתלתתקסיה לניע , והיו 'מי שני חייו ע״נ שנה נקרוג* ע״כ . חההלנר החלש שיד הרמב״ם על לתתקס״ה היו קרובים ׳ אל עיג לא אל ע׳ שנה נפי הנמצא גשאר ססדס , מבריח פה הנוסחא של