Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 34

(א) וקצה גולים נ&ספמיאהדרומית הלכו למדגה נוולישילה והיא היסה אז. ניד הנוצרים. וגם הראנ״ל היה חי שמה. אך נהרג! שם ממן מאוחר הרבה ליציאת הגזימה ,<תמלףמ) וכפי הנרא?,מיד הנוצרים, ולא נקשרה הריגתו מאומה עם הגזימה של"אלמוחדיג.’ המחמדים .— ונבר העיר החכם הגדול ’החוקר הנננד.מוהר״ר. יוסף צמנדער נ״י , (אויסוואהל היסשאדשער שטיקקע ע״צ צד דב נ״ג בהערה) שכנר בשנה תתקע חלף איזה זמן מן השנים אחרי מות בן המורה המתחיל נגזורוהיו הרעוה . ובמקומו נא אח״נ עבד אלמומין . - והוא משל עוד נאפריקא,, ושם נבר אכלה מרב כל סביגיו אשר לאקנלו גזירותיו .'ואח״כבא עבד אלמומין עם חילו לאספמיא ורדף נם שם כל בלתי מאמינים נשלחות מחמד . והראב״ד■ מעמיד פה רק את שם ראש הרודפים ני היה בן תמורת לא שהיה הוא בשנת התקע ני אז כנר מת. ויתמ כי חסרו אצל הראב״ד אחה דברים היינו בין הזמן של בן תמורת ובין הזמן של הנא אחדו; — נפי דברי החכם צעגדער שם , נא עבד אלמומין לאספמיא בשנת 1145 למספרם , והיא שנת ד״א תתק״ה ליצירה . אק נפי מה שנהב הערבעלאנו'(ערן Mochedan) נשם הסופר בישוף ראדעריך , נא שמה בשנת תקל״נן להגירה , זזה יהיה כמו ד״א' תתק״ב ליצירה , ממש כדברי הראב״להלוי בזמן התפששות הגזירות באספמיא; — ואס נניח גס על רגע ני הגזירות -החלו נאספמיא אחרי כבישת עיר קזרשובה בשנתחתק״ח, הנה עוד הספק גדול אם לא היה זה בהחלת השנה, בעוד צא1 מלאו שלש עשרה שנה לרגיש להיות בן עונשין ונא לכלל חיוב המצות עד מסירת הנפש,.— ואף אם נאמר כי היה כנר בן י״ג שנה, הנה עוד היה בן רך ויחיד וגם תלמיד לאביו . ומי יכול לבקש מצעיר כיה אשר יתן הוא לבדו אח צוארולסנח , מדי יראה את אביו ורבו חי וקיים מס ישראל אך בסחר? ושאלה כזו, היינו אס לא תבקש (א) ו«*8 הלאנ״י למעלה ני י׳יוס* גן צדיק שסט נקורטנה עי שנח תתק״ס , נהנלס נאמר שהיס סי ג״נ נסתר משנת תחקיג ואילך. או אפשר לאהנייסו והניסו לק זההיהידילנדו נענויכיהיס דין ורג. זע«נ אצו צריכים לוה שהי* עכ״ס נשנת מחק״ס נמסה קולטינה מאת המוסדין . .1