Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 33

m <!01הי העמ*ז אשמם ש3 &ר5המאשים .ctoä דלן על &3מ$י לא יךס נעתאתחאז הצזידה *'הרג ואל יעגור*‘ 6ך נאמת נם היא' אין לא יסוד כלל, ט לא המה למה אחת,משלש אלה אשי רק עליהן נ&מר*יהרג ואליענזדי ונ$עצואהרס3ים ז״ל מואמר המצר מספיקות בעצמן לטהר: נם ביין אניז וכל הקהלות מכל כיזם המצה ועול־ הוסיף להאיר את 37דיז ולחזקם נאמרים יקדם * הרג החכה החוקר מכנדמזהר״ר צבי הירש עלצנלמאן נ״י מלחמית חמלה מחה ח״א •בחיזוק לבדי הרמב״ם ז״ל״יעו״ש ־ — והרב הזה מהחלשים נהל עוד בפרסי הימנים שהזכרתי מראב״דהלוי כמתעלם וכמו נבוך י למעלה(צ׳ל 6) במחברתו כת3 וז״ל *בעלי לת1תז אחרות זולת דת המחמדים/ הוחלו אשיות נרדפים מאל אן* הישמעאלים. נתחלה נא הרעיה להנהיג גס בעדנים מלידס' כני לא מחמד " אל צפונית אפריקא מקרא מערל. ואתר* מאראקא ע״י אלמוחדין בשנת תתק״ו " האל הראיה היס למשול'. ואז יצאו פקולית־ נגד' יהודים ונוצרים לקצ5 לא ישמעאלים או לצאת מארצם־ ובשנתתאקיח נלבשהקודצזובה מהישמעאלים בעזרת אלמוחדן . ואז החלו הרדיפות נס נא6פמיא, נאשר הי׳ כנר באפדקא. יהודים רבים׳ הימאו אז גם באספמיא וביניהם החנם סופר קורות ישראל דאגרהם בן דוד הלד בשנת תתק״נד . וכל הדנדס האלה בערבובים והעלמות. ט זה הסופר הראנ״ד הלויהרכר באחרונה, הוא נעצמו הכותב, כי אחר פטירת רב יוסף הלוי(תאק״א) *היו שגי חירום וגזירות על ישראלי (ר״ל באספמיא, וכמו שם״ס) ומפני כן לא יכלו נדו של רב יוסף להושיב ישיבות אלא גלו בראש גולים למדינת טולינוולה״ ע״כ: והים הדו בניו של רב יוסף בשעת הגזירה? באליסאנה אשר נאספמיא‘ תחא ממשלת הישמעאלים . והראנ״ל הוא היודע יותר היטב קורות הזמנים ההם אסר היה חי נהם ונאק הגזירה. אין ספק א*כ כי מזירות באצידיקאנתפשטועדמהרהנאםפמיא " והישמעאלים שמה נהגו כשכניהם נאפדיןא, כנר בשנת תתק״ב .ולא המתינו עם מזיחור באפריקא על כבמת' מאראקא ולא באספמיא י ען כטשת .קורטובה ט נפל כגר שחל אלמומדן הפראים ואכזרים גס על פ4 הישמעאלים סניבותס 5 וקצת