Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 31

(*8) של מחלים אשר העתקנו" על רוב ענותו ומוסרו הטוב מל מדה יקרה שצ אדוננו הרמב״ם ז״ל?׳ יב) אולם מה שנוגע לדברי הראב״ד הלוי > הנה לא הושם לב עליהם גס מצד אחר ר״ל הצד הפונה לשמאל ואל החדשים הסותרים ע«מ לכנות כפי דעתם או כעי אומר פיהם ובהם רב אחד אשר כתב מחברת מיוחדת על תכונת הרמכ״ס ז״ל ותכונת ספריו ובעבור כי גס הוא " עם כל מראה אהבתו אל הגבר הנחקר ממנו, לא היה יכול לעצור מהוציא פעמים מלים לא נכונים לכבודו באמת, חה רק ע״יהעלמת או התעלמות עין מדברי הראכ״ד הלוי הסכרים, לכן מצאנו לנפק לבחון י פה נ*כ איזה דברם במחברת זה הרב מהחדשים. כי אמנם עם כל הסבזבים שהוא מסבב , נראה מביניהם מגמתו להעמיס על הרמב״ס האשמה , כי לא נשאר קיים ברוחו ״ובאמונתו החזקה מת ישראל וזה רוצה להוכיח לו מלבד הרמב״ס כעצמו כמאמר "קדוש השם" והוא נתחבר ממנו נגד'רב אחד ק דורו אשר האשים והרשיע במכתבו כל הקהלות והיהודים אשר נאנסו כימים ההסבאפריקאואספמיא הדרומית להודות על שליחות מחמד, כאמרו כי לא קיימו דברי ח״ל על אפנס ״ ״יהרג ואל יעבור ״ בשעת מזירה — והעתיק שם זה הרב מהחדשים כמה מדברי המאמר של הרמב״ם ז״ל לאשכנזית ־ אק הוא מעיר שם כי לא ישפיקו דבריו להצדיק את עצמו " ומעמיד הוא טענות חדשות־ ג״כ בל״א אשר היה יכול לטעון נגדו הרב ההוא המאשים ־ ומסיים וז״ל אשר נעתיק פה לעבדת "רצינו רק להראות, כי כמ הוא לשפוט נגד דעות ערוכות וקבועות אשר על פיהן חקים ואזהרות על כל דבר אשר יוכל לבא כעולם , וככל זה כח החיים רב הוא מכל מערכי הדעות והחקיס־כי הרמב״ם יצדק כאמת בנפשו כשגם לא יצדק במאמר התנצלות שלו. יען הציל ושמר את כחו מחל לזמנים יותר טובים ־ ועתה אנחנו מאשרים אותו ונותנים תמה לנפשו, כי לא הסגיר חיתו לממיתים מבלי תועלת לאומה " אך בחר‘לסבול זמן ארוך פול גדול ומלחמה פנימית, למען יוכל לפעול תועליות יותר בזמן מאוחר. עיני יעיז גוחנת תכיר פה את העחר ומתנגד לרמב״ס ברגע אחד. אך ריב לגו עמו מצד אחר כפי