Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 19

*1#) ולכן אלה המנסים להשפיל יקרת המוליכים ההם אמד מומס ואחרי אשר מרעשי להם שם ונתקבלוהםודנדהם כישראל" אם גס רק נרמזים קלים כמנהג מוציאי דנה " וכפי סלילת רז״ל ״מספר דנריס״ , משפילים נזה כנוד עם ישראל נכלל. כי על פי המודם ההם גודלו ונתחנכו כל הדורות אשר חיו עד כה. וגס ממילים ספק נהשגחת הש״י על עם סגולתו. כי כפי דנד המשפילים "נאו נזמנים שונים מתעים והתעו את העם מני דע חה על זמן כמה מאות שנה; עד באו אלה המתחכמים ופקחו עינים עורות לראות החסרונות אשר נאנשיס ההם הנחשנים עד כה לצדיקים וחכמים גדולים .. י) ודנדרז״ל אלה ומוסרם על המספרים'אחרי מעחן שלח״ח, ראויס להשנות ולהשתלם נימים החדשים האלה אשר נראה לנו נגע חדש ננית ישראל " ני יש אנשים אשר לא ישפוק להם עוד סיפור דנרים נלנד אחרי מפתן של מנהיגי האומה" אך מתאמצים לשפוך נח וקלון על איתנים מוסדי עולם נעמינו, — עד כה היו נעוכרינו רק המנסים להניא חלשות נדת " להיות מוריםוממרים" להפיר איזה מצות נתונות או מסורות״ ולהניא תחתיהן חוקים שאולים משכנים אשר סנינותינו— אך אלה.החולקים עוד לא סנלו נשחת נ״כ על עמקי תהום רנה, עד לדנר סרה ולחק נפה מלא גחלי רתמים על חכמינו ומורינו הקדמונים מקנלי ומודשי התורה הנמסרת . ננלהכזאת לא נשמעה על חדש מקרונ זה רק מעט שנים• את אשר עשו מאז משנאינו ננויס . יעשו עתה אדנינו אשר נקרנגו הם יושניס" וקוראים עצמם עוד אחינו י ונשם ישראל יכונו. זה יחרוק שן על אחרון התנאים נזמן ולא אחרון נחשינות מסדר המשנה"־ וזה יפטיר שפה על איזה מנעלי התלמוד.וזה ימה עזות על התלמוד כלו, וביותר יעמיסו עליהם חסרונות נמלות ונמוסר. הלא נשננה משתינו ותנסה כלימה פנינו " ני יתנו פלאים״ והאורנים לנויושניסעודנחדרינו ונאים נאסיפתנו■— ויש נס המנונים רמים אשר אן> אם ערנו כנר אח לנם להלוך נדרניהם נגד התלמוד, בכל זה לא העיזו עוד אח פניהם עד הזמן החדש לדנר נגלוי גילופים על מורים הראשונים מיסד ומחזיקי תורה שנע״פ . אכן כראותם כתני שטנה של הפורצים " שמחו אלי גיל " קדמו פניהם נתנה " ואמרו להם אחינו אתם לנו אתנו " יחד נצפנה לנקי חנם אחרי מותו " ובזרועוסס חנקו אשפתות