Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 18

<i«) דגמה לפי נוסחת היחשלמי , יש לפרש היסג מלשת ימי, גישתי המלות נאותיות יורות יש גהן הודאות תגרת וגס אוח ודמית (פראבע , אהגליכעס מוסטער) אעפ״י שנעל המוסף נראה שמחלק v נין שחי תינות האלה. ואין להאריך פה סה — וננל זה חושנין בירושלמי את האומר כיה למבזה , זננגלי רק למספר דנדס . והיינו אף אס נאמר מעת הראנ״ד שהשקוה ממש אך מי צנע היו , מ״מ לא חשנו חכמי גבל לקחא דנריס כאלה דנד בזיון — . ורק נעבור שאחד מוחס דנר כן עקני׳ התרגזו עליו החכמים כי אילו היו נחיים והיו שואלים אותם עלזה, .אולי היו אומדם p אתס מבדם וכן עשינו ונמשפס. או שהיו מצדיקים עצמם ע״י איזה אופן , ועכ״פ לא היו מתעצבים על האומרים כזאת עליהם אך בשכבר מחו , ולא יוכלו עוד להצדיק מעשיהם או לנקות את נפשם בפני השומעים,נס סיפור קל אודותם הס הזאללא-כנוד, רע יחשב לאיש ההוא. ר) והסעם על כל « נמצא נבר אצל רויל (ברכות שם) . חד אישתעימילתא בתריה דמר שמואל ונפל קרא מטללא ובזע לארנקי דמוחא (קנה מן מג ובקע לכיס של מוח) שאני צורנא מרבנן דקונ״ה תנע ניקריה ע״כ. וכבי־ אמרתי(כ״ח ח*ז צד צ״ח) ״כי אפשר לפרש ניקריה דהקב״ה , כי הוא החולק מכבודו וחכמתו ליראיו וחכמיו, וכל המדבר נהם כאילו מנזה כבוד עליון ח״ו“ ע״כ. והגה גם כפי הפירוש המורגל נבין דנדהםהיסב, והקנ״ה תונע בכבוד החנם הנפגע נעת אשר החנם נעצמו איננו יכול לתבוע עוד השפלת יקרהו. ויחסו תביעה זו להקנ״ה ,"וזה נפי מה שנמצא אצלם ז״ל בכמה מקומות , ני בכל עת היתה השגחת הש״י על עם ישראל ניכרת בערן זה מאד, וזה נאשר העמיד להם נדור מר אנשים מצויירם בצדק ובחכמה להוליך ולהדריך אותם נדרך מדבר העמים ובמהלכי הזמנים השונים והארוכים. ונבין פה מאמרם על זה ספר חולמת אדם מלמד שהראה הקנ״ה לאדה״ר מר מר ומרשיו דור מר ומנהיגיו וכף, כאילו יעד מראש מנהיגים לכל הדורות הגאים נישרון. ובאמת רק נכח וברוח המנהיגים ההם הלכנו ובאנו עד נהת״ל דבקים עוד בה׳ ותודתו וחיים חיי האומה. מדי נפלו מצדנו וחמו עמים מידם אשר בעודם בתקפם רעשה ארן מהם, ולא נשאר מנהס עמה שדד, וממיה תשכון עלימו. ילק