Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 16

ניקרה" ואח״ז מאמר ד3*ל נל האספר אחר מטתן &צת*ח 'גומל נגהנם כו׳ ואמר דנ״ל נכיד מקומות ני״ד ממין פל כ3זד הר3 ונא שנויים נמשגתנו" ואשכח ר אלעזר חלוז ואחד מהן המספר אחר מנותן של ח״ח ע״כ י) ומעתה נאמר ני מסדרי הירושלמי חש3וד3ד עקבי׳ מד שמעי׳ וא3פליון לד3רי כזיון " ונחה הוציאו דנם •הדא אמרה המסה את הזקן אחד מותו " נר כפי נוסחת היוחסין ונפי נוסחא שלפנינו «אפילו אחד מזהו" דמנד הזיון חש3ו לגרוע יותר אס יצאו 3חיי הזקן המנחה ומסדרי ה33לי לא חשנו דנד עקני׳ לסיח ממש רק לסיפור ד3דם אשר 3הס מעע אי-- כנוד, באופן שאילו נאמרו נחיי האיש אפשר שלא היו מנאיניס אותו או שהיה מודה 3הס ומצדיק את נפשו ני יפה עשה או שהיה ימ3רר כי נעשה הדנר על דרך אחר ממה שיאמרו ולא p אס סופר הדנר אחר המות וכאשר נראה עוד ־ — ולכן נקס כדקדוק המספר אמר מפתן של ת״ח ־ ונאמת אס ננחת תכונת המאמר של עקני׳ כפי שני הפירושים אשר נו , נמצא ני לשת הכנלי מכוונת יותר " שלא היה שס דנר אשר יקרא נשם המנהיל״סית״ — כפי פירש״י והנמשכים אחריו אמר דוגמא השקוה דיל גיורת נמותס שהיו מזרע גדם וגס סה איןעודסיון כ״נשהכל ידעו על שני החנמיס שהיו מזרע גדם אכן יואר מסתנרלענ״ד פי׳ רנינו האיי ז׳ילכפי מה שמונא נערוך (דגם) ח״ל שאלו לפני ר3 האיי גאון אשכחן כפירוש דאית גנזדדינמא מצנע" אי הכי מפרשי רננן מיצנע למאי פעמא אשקוהר השינס הכי קאמר עקני׳ לא אשקוה מי סוסה אלא היו כמיראין אותה שמא תודה שנפמאת והראוה כאילו מי סוסה הן" מרך שאמר שלמה נזרו את הילד החי ושלא לעשוק כן אלא שם דרך חקירה מי שיתגלה לו הסוד עכ׳יל• עכל הדפוסים שאחר שנתרצ״א יש» דדיכמא מצנע" נלא יו״ד אחר המ״ס יאח״נ מפרשי רנק מיצנע "ניו״ד אחר המ״ס רק מפיס שמשנת רצ״א מצאתי נס «מיצכע " הראשון ניו״דזפשוט היא לחלק מלה זו לשתים ור״ל מ י צ נ ע שנראים כמי סוסה־ וכן מנואר •נתוס׳ נרמה שם ד״ה דוגמא• — והגה קרע לנו יותר פי׳הגאקז״ל"שכפי הפיחש גרים כמותה לא נכין היט3 לאיזה ענק רצו להשקות את הגיורת מן נענור שהם ג״כ מזרע גרים " זני כנוד אז תועלת היא