Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 11

m ®«ד «»נו ובימי יקמד ונקהל׳א: /'דמיסינאלה׳ המשמחים מנוחתכבתו ח״ו? — אךיתר «85 אומרה. ני גס או מגת גחנתי את האגרת והרב היה «י עול נמילתו ותפארתו . נמו שלא מנחי ללנר נו נגלוי לפני קהל ועלה צן לא מלתי לדנר נו נסתר מנלי אשר ידע גס הוא אח אמרותי > ולא מאחד הדלת והמיסה שמתי זכרוני, צי אי נתפשתי כנר ח״ו נחטא לה״ר ומהלך רכיל , אך ומבתי נפנואי אל החוקר אשר נועד אליו מכאני' כאלו פניתי אלהת נעצמו המדונר ממנו, ודנדתי אליו «ים נפנים , מ הרג המקנל אגרתי היה המתוך מנינו , ידעתי נס ידעתי כי ישלח עד מהרה אליו את דנד אודותיו נאשר שלח אלי אתמדו אוממי. — ורציתי רק להסנאת לנו צל מה עול עלי ממילות וסליחות חסאיס אשר לא חטאתי אי מדו . מכל יה אתה עתה נקהל רב מ רק רוגי מעט ודק צעד קנון אשר ענרתי על מנול הואר , הוליכני אי שולל , ונרונמריס לא חדל נסע . ומא רוק נעת תחת משא כנד, להסיר ליות שסמים מצדי על גנר מפואר , ומבלי מעצור אומרה מ׳ נס מאנס ופל הרג אשר מסר לכס האנרת יכני המשא הסיא מאי. מאני קצפתי מעט ואתס עירחס להגדיל חמה, אס גס מגלי ידון לנ ח״ז — נלנו מוכרחים איפה ליקש סליחה מנפשו השהיהה והיקרה . אני נמו עשי אשר נו נפצע . ואמם ניה ספר אשר בו •ממם הודו י. תגידו מתה לאדם ישרו ומתו . — והנה גם אי פת נמהר מנחני ^צזלוח' עלפר סו»'. לא חדלתי מתח מענו צד מד ציד להקל מעלו ליד ותנא האיש המדובר נו . וממתי (צד נדו) .ולא אומרה ניה מ נל המו נהשנל תפת לא מיגיע כפו הוא . חאלה ל, מיה־. ידעתי מ הוא יתע וממן תות "®»כ יועליהא5סק> י עתה דנד יישר: ואמת נעת שקט דאי על ממנו. <* אמלס היה' גדול מאד נתמה נאלמת ובפומךס. נפיחשי לזפאיס הראשונים ונתשונותס . נסנרותיהס הישחת ומושכל^ וגחקד' לנס העמוקים. כאחד הרנרס המואס ימצוייניס נדור אשר חלן> ענר: צמוהס היה שכלאחד חן־ להמן דנדמחקי מר נכל פנק ועלן. אך נעלה פת «יהס- נחפאהי ונמד^ם ' ומקיאות נספד המחקר והמליצה . וכאשר «ראו א נא אמ: המעלית מתוך ספדו הנמאס ומועילים.־! ואל כלאלה ׳חונד' לו