Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 10

Cl$ לא#0־אל,«תניעו*, כיאוי «צל היושר והצדק. ואלווע*ד גץ המו! מול הפתקות משארות אצל, מן האגרות ההן > ומצאתי רק אותן אשר מזמן «אומר, ואשר מימן קדום מהן גאמו או ומשמשו . אך זכרתי עוד נושא הכללי של כל אחת מהן . זכתנהי את מנתי אליכם, איזה.ממ תוציאו לאור ואחה תניחו..ונמו היו חני?ם עלי הדנדם אשר העליתי נרעימי על אודות הדמיון «הקרנת קרמזת אחר החרק , כי התמהמה אצלי אחה זמן עד אשר פטרתי אותו. נאמרים נאותים ונכונים . p קרנו אלי יותר גזנרוני ויעצתי לכס להדמים המכתב. ההוא . אך כפי מראה עיזה , הי׳ מרחף אזג״כ לנגד עיני השפק והפחד אם לא נרשם בו איזה כתם אשר מ ישנא הכתם הטו3 של רב נודע, ולס «®»זי •עם אולי ימצא בהם איזה דנר נגד כבוד אחה איש או מקום, להשמיט כל זה" ואתם סגלי חקור על כל פרסי אגרת ההיא, הספיק. לכם רשיוני הכללי והדפסחס אותה כלה נעינה. ונס אוליחשנתס כי נאשר לא נדנר על איש קי פוד ►ינינו, כנר נפטרתס מן התנאי אשר התניתי, ■וליתר:שאת השמטתםג״כ שם הר3 המדונר אודותיו.— ובאמת כל זה איננו שוה לי וגם לכס , כי כאשר נראה עול, ממיר אצלנו יותר הסיפור אמרי הסתים שכבר מתו מאחרי החיים אפר המה חיים עמה .— ולקיים לנד חיל על אפנס #הוי ק את כל האדם לכף זכות" אח« מענו התנצלות גם למוציא המכתבים סתחתידו אליכם . כי חש3 נם היא אפר לאיפגע נזה עוד מנוד איש, אם מר איננו מתהלך אתנו עוד, בשגם נקרא אצלו עוד האיש ההוא נשמו מודע דשראל למוד ולתפארת.— ועכ״ע מדן שלשתנו יצאה שמועה לא טונה הלזו. — ומה תוך סיפורי ההתנצלות אשר ערכתי נעבורכס יש מר חלק מ גס נעוור . ואוסיף פה עוד לחזק אמרותי, יאנטיח עוד הפעם על דברתי ועל תום לגי ר רק רפיח זכרוני התעגי נמת הרשתי להדפיס מכתני על הקרננות אמר החרם, ולא זכרתי באמת כל פרטי הדבדם הנאמרים ני " אודות הגבר מדול ההוא אשר היה ידידי מנוער, ורק «עט מזער רמש לני אז מאשר מדתי אודותיו; וגס בעבור המעט הזה הוספתי התנאי מזכר » אולי ימצא בהם נגד מוז איש וכד. — או היוכל איש לחשוב עוד, ד אדבר באיש חפצי נו מימי קדם , כעת