Jeschurun · 1856-01-01 · Heft II. (1856) · p. Seite 56

(58) יקראם הת מזכר) "לאקמאר גרעטק ־'ועהר״יפתלמאז למטמ׳ט« הוא ר״ג הזקן ׳ ממה שסיפר^עליו זאת דכי צלוק והוא ט׳ חי בפני הבית " אך הראיטלהם;ט רבי צדוק־הי׳ חי ג״כ לאחר החרק" או שהוא רבי צלמן אחי ׳ וזה מפר סבי עבלו של רע ׳ ומכי זס״טלע שהיהעבל רק.לר״ג השר כמו שהוכחתי במכתבי אליהם •- עול רצו להוכיח שאין זה ר״ג משר שהדי הוא בעצמו התירגדמקולס בלילי פסחים (ביצה כ״ב ב׳) ואם הקריב פסח גם אחד החרק < היאך השיר קלשים בחוץ " וגס זה אין ראיס שר״ג התירי תן לקומות הרחוקים ובכלל לאותן שלא הקריבו במקלש ׳ ואין חילוק אצלו בזה בין זמן שלפני החרק ובין זמן שלאתר החרק, ואין אצלי בזה,אפילו שום לממן להקרבה כיון שחסתם כל שאת הלברים היינו אתה מזבת או במה ׳ וההזיות וההקרנות לשם ׳ ואם נחסי אחת סכל אלה אין כאן שחומי חוץ(עי׳ רמב״ם רפי״מ מה׳ מעשה הקימות) וחכמים אוסתם בכל זה ׳ רק מפר מראות העק ׳ כאשר כתבתי להם באריכות ׳ ואחת כל אלה נשאר לי עול'ספק במשנה זו רפ״ז לפסחים אשר אם יקבל'מעכ״ת בלב התשובה שאכתוב פת אחליט כי לא הי׳ עול שום הקרבהיאחר החרבן אפילו פסח ואפילו ליחיליס ׳ וזאת היא ׳ הלה י מקשים שם בבבלי על לבת ר׳ צלמן מעשה לסתור ׳ יריל מתחלה אמר סתם ולא על האסכלא ני־אה ט אין.חילוק בלבר ׳ ואת״ז מביא ר״ג שחולק ׳ ומשני חסות מתשרא והט קחני ".אם טהה מנוקבת כו׳ ׳ אק על זה החסרון במשנה לא ידלו חמר א״י ׳ כי ביתשלמי שם יפרשו לברי ר׳ צלוק׳ כאילו יאמר ריג חולק כאיסור זה שעל האסכלא ׳ ועכ״פנראה שהמשנה טחה לפני חכמי א״י ג״כ " כמו שהוא לפנינו בלי שום רושם חסמן באמצע ׳ אשר. ע״כ אט יכולים להרשות 'לנו לפרש טחש׳ חלש במשנה שלא יטה מעשה לסתור וגם לא יהיה ר״ג חולק ׳ רק בהפך מעשה של ר״ג יט׳ מסייע למאמרהקולם ׳ ומלא כפירוש הירושלמי ולא כפירוש הבבלי ׳ וימליס אנו לעשות כן במקום שאינו" מתנגל להלכה כמו שהראינו בכמה מקומות ומסייעים נט בזה הרמב״ם והתר״ט (נזיר פ״ה מ״ה) - וטיט כי המשנה בביצה פ״ב שד׳עהשני " התיר גד מקולס בלילי פסח" תחת אשר ממנה רצו'החכמים הנזכרים