Jeschurun · 1856-01-01 · Heft II. (1856) · p. Seite 52

(52) עוד (דף ל״ג סע״א) ״אולם רש״יפי׳ על עד *ft בנ״א שמשחמש בשם המפורש ונו, ♦ ואולי ת״ס בדש״י׳ועל הך דמשתמש נסגא מלף דרשו באדר״נ סוף פי״ב.המשתמש בשם המפורש ׳ ועל 1ה פירושו של רש״י כאן חה אמה לדעתי " ע״כ ׳ אולי׳ואמת? דסק לצדק שדה« כירק אולי הוא אמה ׳ האמנם הרב רבינו עובדי, מברטנורה פירש ק על דאשחמש בתגא׳ וכהב ושמעהי כו,/אקהרב ברוך ן׳ מלך כסב ק על מד שמא ׳ ע, מדרש שמואל שם : עתה נשוב אל הפירוש על בתר דעבדוה ׳ מה הגדתי ענק זה אליו באריכות דברים כמ״ש הרב בעצמו ׳ ודברתי מעp קרבנות. אמר מזרק ׳ ומן אני התעוררתי בכל אשר מביא זה הרב לענק זה האחרון * ׳ והראיתי על הרב יעכ״ץ ועל הרין ז״ל בחידושיו לסנהדח ושאר עדנים ׳ כאשר נקבצו הכל אחד כך אצל זה הרב ׳ והשארתי עוד הדבר בספק , רק לענק מרק פסח ממשנה רפיז דפסחים ׳ ועתה מחדש התעוררו מנשים חכמים על דברי זה הרס והעמידו שני מחלקת ׳ או« ואותי׳ וחשבו כי הוא מהמחזיקים בקרבמת אחר החרבן ׳ ואד ססממאנים וכעבור שידעו כי הפירוש על בתר דעברזה הוא ממד ׳ באמת הכל ממני ׳ היינו זה הפירוש . וגס כל הספקות בקרבנות אחר החרק י וכיחוד רק על קרק פסח מזכר׳ ועתה אומרה לכ״ח שהפירוש כפי מה שהביא זה הרב מתחלה משמי ואח״ז משם תלמיד רבינו פרץ ׳ אימו נכק בעיני ׳ ושמח« רק כי לפר תלמידי ר״פ היתה המסחא ד ע כר ו ה לא ד עברוה ו ׳ ונפלה בזה ההשגה של קצת מתנגדסולא יותר ׳ כי מה שפירשו שעבת את השנה על מנת שירצה משיא ׳ ולפי שלא היה אז ריג בשעת העיבור י'אמר באנפי חבראי והנה לפי״ז העקר חסר מן הספר ׳ שבכל עת שהיה הנשיא אצל העיבור לא היה כותב באנפי חבראי גם בתר דעברוה ׳ ואם ק הול״ל דלמא לא הוי סתם בשעת - העיבור מאשר נמצאו שם הרגה מצנות לחני זמנו ממשפחת ן׳ שוסן " ע" אגני זנרון סי׳ ל״ג, ל־ד, ל״ה, ונ״ה וגס הוא עצמו גפנור שם אסר׳ גנה שם גיהכ״נ חדש , עי׳ נוסח מצנתו שם סי/ נדה! ונמצא y3 0D קגל 3נו ע*ש p*׳ {ו,ך •__####