Jeschurun · 1856-01-01 · Heft II. (1856) · p. Seite 41

אלוה איול/שיהי׳ x&p אחל(ואצו לא יה>' אאל א>ן זה אלול) ׳ p .אין כילו לאשזת הרע מתעל לשלמואו א״כ איה הג1ךרל אצל מ^ת ׳ אס מא מוכנת! באוא מזכ ר? «9 אראה «!1 זועפיפו לשאול ׳ א״כ אתה תכחיש הכתירה .׳ והתור* אלצרה ומזרה.?תיים ׳ על זאת אשיק־ ׳ . כי צא המירה föi5p גמרה אני מכסיש חלילה ׳ אלא הנכריה כפו להוא «כנח אצלנו ר״ל היצולת לכחור מכר והפוכו כלאי סכה. (וכראתאיע מכחיש פי הכתירה מזכרת כמרה ׳ והיא הכתיר* Wtp אצל הכורת ואצל האלם ׳ שהוא צלם אלמם ׳ אילה אלא הילננא ככל פצושיו הוא עושה על יד׳ סבה פז הפסת ושמועה זו מכריחו לאוה6 הלבריס שהוא עמה• וזהו ההכלל הצלול ־לזצין הכהמה וכת האלם ׳ ר הכהמה ׳ אם צם היא אינ& עואה שוס לכר כליססס מכיתת ׳ מון כשהיא אוכלת הסכה הצורמת מא רעטנה ׳ וטזצא כאלה ׳ ככל זאת הכהמה אינה יולעת שמא עושה זאת מסכה זו ולא מסכה אמרת / כי תקנתן לה ולא יעכור ׳ ואם יתאספו כל חכמי האיץ וישתללו למרות הכמות סכות אחרות זולת החומדות ׳ «ח שהחיה לא תשרוף האלם מצל סכהמוסדת ׳ זהו לכר כלתי אפשר ׳ אכל האלם אינ1ק ׳ ולק מזן לו השי״ת חוקים ומשפטים׳ תורות ומצות׳ אזהרות ועונשים ׳ אומת ומופתים ׳ ושלת אליהם נכיאיוהשכס מלות ׳ וכל זה כלי שתמיכה הסכה להכיא אח האלם אל השוכ והמועיל ולסגכירו על תשוקותיו החמדות ׳כמאמר מציא אני *׳מלמלו למעיל׳ מלדכך מרך אשר תלך כה'ונזכרתי זו מתאמת עם אמונת אכזתילו ומסכמת עם מרתיח הקלו«: והתמרה׳ ונכללת כמאמר הנכיא אל יתהלל תכם כחכמתו וט׳ כי אם השכל.ד7וע אתי וסי- וזה אינו מוכן כהשקפה ראקמה׳ כי מדעה נסתם כלי עשות סשוכ ומשי, 'לא כאלה יופץ הכורא ׳ וצא מא מקור האושר והצלחה כמאמר תזיל לא המלרש עקר אלא המעשה ־ אכל כאמת אין זה תענה ׳ טמיעת הסרא מולכת האלם אל הלדך השוכ ומפתלמטלמר אמד שדרות לכו וראות נציניו ׳ ותצזככ שיכתר כסוכ וימאס כרע ׳ אשר כלעד ידעה זו מ׳ נשאר האלם לסל ברשת העין ׳ לק אומר הנכיא(ירמי׳כ׳־כ) לן דן*עני ואכיא אז שוב העין ׳^צק מומר הנכיא (ירמי׳כ״כ) לן ד^עט וארא או שוב קלחהיחהלעתחחי נאם ה־ וחס ישאג השותל ׳ מםכמרד׳ דיל אם מורא האלם אינה מויס סתמית וכלי מ» לוצרתא 6 אלא