Jeschurun · 1856-01-01 · Heft II. (1856) · p. Seite 40

m מקסהוזמ^זזה מסעם ל* שאצל הבורא מזמנים ®וים מלא «מתמים תאשמו מאדם לעשות לק 90 שהארא יודע ו*ז ®דע־-לראס בראשית המניס קולס לידתנו «לי ־מזח ימיזאו סמאל ״ אם p איה »«א הבהירה * ונו! הלזייוו &6ילום&0 המשל הלא מזק■ נחזיק על ידו ביתר עוז שמהתקסר*ז מידיעה מלמלה אס הכטדה גל® מומת י ואשר אסי אוזוהגהמחז השאלה מדולהסזאת יהד®זחוורח בעיני ואהה קורא הכם השמוק אס קלעתי אל מקמו האמת * ממלת אמית ט סתרת הקושיא מלס בהמת ®שג הידיעה מאונם מהמת־ ממזג «®er והנה הידיעה העלימה היא ממזמז לבורא מסעם המ׳יעה < נאמר לסי שהזמן אמו אלא אישי ס5ומ1 שכל סאדס , (üe»kfonn> וכמו שבחינת המקוש אמה קלה אצל הבורא׳ p אמו חלה עליו ממת סומן < איר הכל גלד אשכיו ׳ עד שמאה ומבינו מראשית התרות עד שמו אולם כענק הבודדה רבות מי אדם חושבים ׳ ט היא היכולת " אשר לאדם למשוח דבר והפוסו י «1 העולה פל ח® ״ כלי שתהי׳ א סנה מכרזות מס דגר בלתי אפשר משני מעמים הקפה האחד הוא "■ לפי שלא ימצא איש בעולם שיעשה גדולה או קסנל בלי שכס אז מזמזת ׳- ד״ע אס האנש כמזד טן ®י דכדס המומזים לפניו ׳ יקוו אח היותר ®כ ומועיל לדעתו ואם שניהם שורן «ל צד יבחר אתר הבטנה אה הדבר שבדק באחרונה מעזוב הראשון " כדי שלא יצקרך להקריח אס ידיו לשוב אלהדאשנן« אשר קמה אל השני בהכאת השווי וק אס האדם עומד לא ישב בל® סבה ״ ואס יושב לא יעמוד בל® סבה ואס איש עושה רק הקוב והמועיל א ולזוג® אינו עושה ואת מבא סבה ׳ וכן ההולך בדרך הרע׳ אינו ®שה מבא שוס סבם ׳־ אלא הראשון והשד ®כרמים לעשות p אם מצד מזגם י אס מצד סחטו אס מצד הא»ד ־ והנועם השד מא לט שאי אפשר לאיר בחידה כזאת אצל האל יתברך סאוסן שסצמרך לזמר ׳ כי מורא אין א בחירה חיו ט כשהדבוד ®סב על הבורא ׳ המכל לחשוב ׳ שיש ביכל® לעוות המשפט! י כמו ®ש ביעלמר לעשות משפס וצדקה ׳ הלא כל מי שיש א «ח בקדקלו יאמר־ שמורא מצל שלמותו לא יוכל אמות ה&ופק ׳ השוונו' כל האדן לא יעשם מנמק? ו«® שאין<ניפא»לברוא יי. אלוה