Jeschurun · 1856-01-01 · Heft II. (1856) · p. Seite 39

(39) ארהב כנפשי עוז 'לגשת לפניך קורל! נעים י כאיזה טעמת וספקות אשר עלו על לכי עד סברתו ומכרת סרמ״עכענק מנכד ׳מה גם לא אעצור. כמלק מלהציע כל אשר העלוסי במצודתי קלה ׳ ועתה קורא נעים תשפוס אם מים מרי אם לא מם עקריתשוכהו של החכם יש״ר הלא מלל א׳) כשיזוי ממנים אצל הבורא וזה ידוע׳ לכל משכיל " והוא הקדמה לתעס הב׳) ’המת ט הקד־ות העתידות הן לפני היודע כל כמו הריגה ראוכן אח שמעון אצל האדם המאה ומשקיף כעד חלון כיחו וכמו שהצופה איט ססכב כידיעתו העוןשל דאוק p לא יסככ מורא כידיעתו מעשי מי אדם ככל ממנים ׳ ט הסווה העפר והעתיד אינם זמנים נפרדים אצל הכורא יתכרך ׳ אס כן ידיעת סכורא אינה ידיעה קודמת אלא ידיעת ההווה אולם לדעתי אין זו ומוכה כלל׳ ט אם נחקור היטב על מהות המשל נדע ונטר טלט משפטי ההגיון הוא דכר כלתי האפשרי שיראה אדם הריגת איש אחר כצמצום ׳ ט העומד אצל חלוט כנמל הנזכר לא עצר מאחד משני הפרס הא׳ אס רואה המשקיף ראובן מכה את שמעון ורוצה להורגו ואז שמעון איננו עוד נהרג דש עוד תקום ואפשרות שיתחרט ראוכן ולא יכנו נפש ׳ הנה אם כן איה הידיעה?הלא חסכה טא מכל וכל? והרואה על ידי חלוט שקר מבר באמרו ראובן הורג את שמעון השני אם המשקיף רואה שכבר הרג ראוכן אח שמעון והמיסהו ׳ ואין עוד שום חמה שישאר בחיים חיתו אם p איה הבחירה? הלא חסרה היא מדל וכל היות שלא נשארה לראוק הכתירה אחר כלות ההריגה זמיעת העומד אצל חלון ביתו אינה לט זה ראי׳ כלל על ההתחכרות הידיעה עם הפטרה ׳ ט אם תאמר יש ידעה תחסר הפטרה ואם תאמר יש בחירה תחסר הידיעה׳ והיא מד מגמתו שהיהה להטא ראיה על ההתקשרות הידיעה עם הכתירה •מלכד ואס אין הנידון דומה לראיה והא עקר טענתי מד השערה של החכם המטח הנ״ל ׳ ט נס אסמיחאמחה המשל ונאמר ט האדם יוכל לצמצם בהחלט מיתת שמעון על ידי הכאה ראוכן ועל אחת כמה וכמה הכורא יתמז־ ׳ והנה עם כל זה,*ידינו איט מהרסים הבנק• ט אם p הוא (סס שאין להכטש) כלומר אס המרא יחברו תאה מעט כר אדם שעדין לא מלדז לט ראות עיניט כאלו סם נעשו סמן