Jeschurun · 1856-01-01 · Heft II. (1856) · p. Seite 38

(38) בחירת האו־ם רריעח הסדא מזיתו האלם רדיעח הנורא ואומן סתחברותס מר היו אק עף להסאמינים ט כל השתדלותם והחסלתם לא הועילה להם להגיע אל הכליה מבוקשם וידעה יחרה מק ההקשרוח ההפוכים האלה כלומר ידעה הנורא שהיא קודמת לצל מחשכוה ומעשי כר אדם עם מזירה האדם אשרממושה הידיעה הקתמת מכל וכל הפילוסופים העמיקו'הקירסס .מק זה, והעלו חרס טדס" ט השאלה הראשונה מוקמוס .עומדת אמר עממו כמהוה השומם ט אם תאמר שהבורא .יודע צופה וסכינו מעשי כל כר אדם ככל דר תור מראשיה הזמנים " הקשה איך נוכל לצייר ט האדם חפשי כמעשיו הלא אין מדו לשטה אטלו כחוט השערה ממה שמל עליו ולנסוח ימין או שמאל אפילו כמלא נימא ממה שככר היה מוחלטת כמתשכח המרא יהכרך ־ ואם תאמר האדם איד מוכרה ומחוייב כמעשיו אלא הרשות והנחייה כידו נסנו לשלוט על תאוותיו ומחשבותיו ומעשיו כט העולה עלחסו" איך..א״כ נוכל לצייר בדמיוננו " כי הכורא ככר ידע מה ינחר הבוחר " הלא ידעת הכורא היחה מכרחת האדם לכחוי רק אוחו הדכר אשר מסטם עם ידעת העליונה ולמאוס כהפובו ״ סוף סוף אם נאמר p ידעה נמע' שהנחירה,אימו ״ ואס נאמר P מדרה נכחיש הידיעה העלמנה־על המנופה הגדלה הזאת עמדתי ימים רכים ולא מצאתי מרגוע לנפשו ומענה נכונה כספרי החכמים כספר מזינה נקבלה דף צ״ד אשר יצא לאור זה זמן לא כמר ע״י החכם מדר ז״ל מצאתי ראיתי " ט נם לאיש כמוהו " אשר ההורה והפילוסופיא טו נצמדות אשה אל רעותה " ומה תאומים כספריו מקרים אינה מתיממת חשוכת התותים והפילוסופים " אשר השיכו על השאלה הזאת עד עתה " כאופן שכתר לעצמו לסלול דרך חדשה לא שערזהו הקדמונים (מלכד מה pyw כזה הרמיע מפאט הובא ככיאורו של ר" יצחק סטמב על המורה ח״כ מ״ג יע״ש) והנס גם החכם' הזה אשר קטנו עכה ממתני ואשר הראה כמכחכיו עוצם שכלו וזך לקחו עם השתדלותו אל האמת כדכתם נשגטסכסו אלה קלע אל הממרה ובהיותי יתע שאוהב אמת הי׳ פלימיו ארסה