Jeschurun · 1856-01-01 · Heft II. (1856) · p. Seite 31

(31) לנכץ נמו שתקנתי רק המפרש מפרש מנה טגן סי׳ חנם והטרמיס אשר לא ידע כוונת המדרש שמוסב על הוגינה אנכי מגן הציג במקומה חנם וכן טןות כזהנכ׳׳ר םם״ח ישיבו רשעים לשאולה רא״א לאמבטי התחתונה שבשאול צ״ל לבינו כסו שנאמר לנכון בב״ר (ם״נ ומם" ו) והטלה יונית ופי׳ מקום עסוק והטעות נא כך. כי הילקוט( רש קי*ז) הביא מאמר המדרש מביר 0ם/׳ח לדיונו התחתונה בטעות וצ״ל לביטי והמפרש מפרש בציו. ם" אמנטילכן המגיהים הציגו במדרש במקום ניטי אטבנו י ובילקוט רמז פ״ד הביא מאמר המדרש םש״נ לבינו התחתונה וכן טצאתי בערוך'ערך בט שהניא מאסר המדרש טפס״ח לניטי נטקום לפנינו כטעות אסכטי : ועתה יריד נבחר! אביא לפניך איזה מלות זרות אשר נשתבשו ואין להכירם ונלאו המפרשים לבארם כמדרש תנחוטא (ס׳ נח) נאמר ששד. נסים נעשו באותו יום לצדיקים ואלו הן צף הכבשן ונמרץ הכבשן ונמק יסודו ונזזביד הצלם על פניו וכד. והמאמר נובע מסנהדרין (צ״ב ע״ב)ושםהנוסחא והוסק סורו ופירש" וזיל הופק סורונשפלנאותו כמו סורו רע(קדושין פ״ב ע*א) ל״א הוסק סודו כמו יסודו נשתלשל וכן לימדני רני יעקב בן יקר אבל מורי גרם והו מק ם ידו סיד הכבשן נמסה טרוב חמימות כך שמעתי והיתר. מושכת למרחוק וטהבלשל אותו הסיד נשרפו אותן שהשליט הנני׳ מישאל ועזריה לתוך כבשן האש וט׳ עכיל ובעל הערוך (בעדך סר) הביא טאטר דחזיל מסנהדרין ונימק סורו וכתב סי׳ רב שר שלום יש חכטים אומרים שלהביות שהיו סרות דוצאית נמקו ודועט, ספר אחד חומק סי ד ו(מלשון סיד הכבשן) יש מפרשים רבות וגבוהות של אש ושלהביות בעץ סדרות של ארם נימוקו ורוענו ססר אחו¬ ד.ו מק סי ר ו שנימק הסיר ענ״לוהרמ״ל הוסיףאיתדנרסוניטק סודו נטו יסודו נשתלשל ^ענ״ל כוונתו כמו שכתב רשיי ז״ל הבאתי בל הפירושים למען תראה ידידי שכל אחד ואחר דחק לפרש המאמר ונימוק סירו . אכל לדעתי ברור הוא שצ״ל חומקסורוס מלה אחת. כסמך בסוף ונשמטה ואח״כ נחלקה הטלה לשתים הומק״סורו׳ והמלח יונית (iitt&QOi) ופי׳ חציו שרוף והמנה ונעשה נבונדנצר חציו שרוף. ומצאתי ראיה לזה במדרש חזית כפסוק אמרתי אעלהנתטר. וז״ל שלשהנצ״ל ששח) גסים נעשה באותו היום צף הכבשן ונטרץ הכבשן ונשרפו ד׳ סלביות ונעשה ננוכדנצר איטום שיר ו ף וכר וכתב הם*כ כסה חילוקי נירסות מצאתי פד. אכן גירסת א ים ו ק סירוס לא מצאתי כאחת מהנר. גס משמעות פירושו לא נתבאר לי ונראה שצ*ל איטום שיחף וסי׳ נעשה חציו שרוף באש אימום פי׳ חציה ונו׳ עכ״ל \הרי תראה שהי׳תוסחא הנכונה אימוק״סירום רק הסדפיסיס הציגו במדרש שם נאשר תיקן הט״ב וכן הביא המוסט*