Jeschurun · 1856-01-01 · Heft II. (1856) · p. Seite 23

'(09 ^•^וס^סענין ה»;היה.ראדלפרש- מה שטזוב ואהה; משכת:נפשי מ»ות כלי # סל לפת,סשך׳-נקשר-חמיל. בטית)• וקבר־ ימין מ? שנח?: רש^ על הרס ללת * על נתזו ללדת פירזשו; וביחזקאל כ׳ מ׳ כתב * משאוטכסכמו משאחטכס י־ ורדיק בשרשיס שרש מזר כתב בחרטו בכור עוני י פירשו רבי מנה כמו 3חנטך*וק מנתן ק עוזיאל תרגם וילכו ויצמיח ׳ וכן וסעמתי אס אויבך. כפלו שניהם בלל״ת• ולע ט שרש תשך בסי״ן נגור הואמשרש חשך בשי״ן ׳ ט המונע לבר מפני שמא חס עליו ׳ יפטרהו במקום. תשוך ׳ המר אשר יבצר מטנו ׳ איננו נמנע ממנו לגמרי ז אלא שלא יעלה טדנו בלא עמל גמל (difficile); כסו הערס הבצורזח אשר לא תלכלנה זולתי כיל חזקה ועתה לא יבצר מהם (קל להקי® *ל מחשבותס) ׳ ולא יבצר ממך מומה (לא; תהיה קשה לו הוצאת מחשבותיו ל&על):מכאן אמרו חכמים * רעב של בצורת בא מקצתן רעטם ומקצתן שבעים. ט מניין להם עה שיעורו של רעב של בצורת? אלא מפני שאין שרש.בצר מורס. מניעה מוסלסת• מראה , ע*ן, צנע , מראה יאמר על לבר שק בו יותר מגיח אחל * יפה מראה (צח ואלום) וכן כמראה הקשת עק מורה גוון אהד בלבל * כעק נחשת, קלל ׳, כעק הקרח הנורא ׳ כי יחן בסס עינו ׳. לא הפו העע אח עינו עין ומראה שמות נאמרים על הגוונים הנוגעים #לא p צבע שאין מעשהיליאותן : שלל צבעיסרקמה אבלהעינו צבוע ׳ נראה היוחזמל׳ אצבע * שיש לו אצמנונו.ו5פרלם־־ חזקות ׳ כלומר עוף י דורס י וענק הכתוב הזה העיק צסע , וגו׳, # וסקולם אלץ היתה לי נחלט, כאדה טעי־וגר♦ כך. הוא * ירמיה מתרעם על^ אנשי ענתות עיר מוללחו # שהיו מבקשים רעתו * ע״כ אמר * אנשי, נחלט ׳ אנמי עיר מוללתי' הקחבים לאחוות נחלתי ׳ הם נהפכו לי לאריה טער # נתת,עלי בקולם ע״כ שנאטם;* העית צבוע ,נחלט לי? וכי-דבר הלון הוא. שיהיו'אנשי׳ עדיך כעוף דירת נגלי׳? העית סביב^עליה * השי להם גמול ה, שעשה ידיהם ומאחר שהם נהפכו לי לעוף לורס # יבא נא עוףלורססטבוחם" כלומר