Jeschurun · 1856-01-01 · Heft II. (1856) · p. Seite 22

אחור גב «כס ־ כתף pp« «ורקת אחור או אחוריים יכלול מכף מל מגד ראש(tergum) וראית אח אחורי ׳ ודע אמנם ט אין אחודייסמלה עכריח ואין אומרים מפרד אלא אחור; זולתי המוייס יבאו על דרך הרבים ׳ כמו שמא הענק . במלח אל וכמלת על ׳ שאומרים: אליו׳ עליו על דדך הרבים ׳ אע״פ שאין הנפרד אלא. לשון יחיד ׳ גב ענינו כל השדרה: על גבי חרשו חורשים האריכו למעניהם׳ מלמד •שכל החלק השטוח כשדה נקרא גב - גי ונו דבר אחל הס ׳ אלא שנתחלפו.אוחיוח במדף זו בזו ׳ כמו שכתב רמב״ן על זבלני אלהים אותי זבד טוב: גד נתתי למכים , וכן הן גו יגורשו ׳ יגורשו מאחוריהם במקל ׳ וכן גוה נם הוא ענינו כענק גב וגו ׳ ושסתם מלה אחת ׳ בשנד קל במבטא : שלף דצא מגוה שכס הוא השדרה מחציה ׳ ולמעלה ׳ מקום שנותנים המשא׳ והעד דט שכמו לסבול ׳ שאם היה השכם הוא הכתף ׳ לא היליל דט ׳ ט מושא בכתף ילך בקומה זקופה ׳ אבל מושא על גט ׳ הוא יצטרך לטף כאגמון ראשי ׳ יעד,שני ׳ ט מן כחף מצאת כתפים ׳ ולא מצינו שכם אלא לשון יחיד : הרי ט שכס מא dorsum , ומף humerus , ואינם דבר אחד ׳ כמחשבת ההמון: ואיך יהיו דבר אחל ׳ וכתוב כתפי משכמה חפול? הערף הוא כל מה שכנגד הצואר ׳ עור ובשר וגידים ועצמות; והעריפה היא כריתת הערף ׳ והוא הפך השחיטה ׳ המפרקת איננה רק עצם הלואר ׳ ואינה סללת הבשר והעור והגידם; ונקרא עצם הצואר p ׳ מפני שעשוי פרקים פרקים ׳ ך טנע חמך בצר המניעה שם כלל ׳ וענ/ס מזע (impedire) , ־ החושך מונע הדבר ׳ מפני שמא חס עליו ורוצהלשמרו: ולא חשכת את מן־ ׳ לא חשך ממות נפשם ׳ וצדיק ימן ולא יחשוד