Jeschurun · 1856-01-01 · Heft I. (1856) · p. Seite 20

'(90) סאםי קל ©ציאח האר י ״ ' י * י 1 . י » ':fntprn *rrn לתלמודי היקר אוהב חנפוו ופתחקהעל י' לאשל טטסימבין שורות אגמקיך הצמח '.מ נצווהנך;באמונות ודעות דהיט• ווה בא לו./ מ^זר.ההדה לס&יק .מפרי המתפלספים וראית דפה*3ס שואת אלה מאלה וגיאול גמלו.עשתמחיך• משמת המתפלסף * אתר.הי׳ מזרשלש55י נאת אשמו• המדע כשם קאלט• ט הוסיף להטיל ספק בעיקר &נ:נתהגק ׳וגס בחושיו׳ שם תהלה ׳ ממס .•הייהע״את א המראה (המונה הזאע^גאשר p הממש בעצמו ולעינו .מורגשים אישנו אולי ממי* למ ק לפי חכמת וישנו •'ואפה׳ הוסיף המתפלסף מודע בשם טכטע " לספק מיז..יותר •:<י גס על מציאת מרמה שחוץ ממנו• אעד׳ .אולי .חולמים אנחט שהם במציאות ולדעתו לא נשאר לאדם. .דעת במר זולת. מציאת עצמו ואחריהם מסיפו מגד־ המתפלספים אשר:* .גימיעז לספק גם בחיקם ובמציאותם •הנה הדעות האלם המילוך ׳ והערנו והי דעתך ואמונתך בעקרי הדס כי גם חוקי האמשיוה יחמו לשיטת החוקיים האלהאףכי דתאליךת * ובקשה ממר צמיר סמזחיך / ולהפיץ ענני המבוכה• מר * למלאות שאלתך נפי כח בינתי/ ואם מצער מא הלא ידעת׳ כי מעט פן האור יפץ הדבהמןהחשך דע נא בר׳ ט לסחר דעת פלוסופי אשמו אשר בימינו 'יפה נאמר " אם אין אני א מי לי״כאמראם ארצה לספק באלקית < p ״ לא נשאר א מם. רעיון n בתיי * א״כ מי לי באמטיות יאק לך משחית גדיל ממחשבה קואת ומוכרח p כל אדם לברוח מדעה וו י כאשר נברח מכל דבר סממן לנו בטבע ט מעולם לא ראינו שישליך מתפלסף עצמו לכבשן האש מדעתו ורצונו באמה ט אולי אך מפיון האש p שורף• ובאמתאינו וכן נאמר / ״ •כשאר לעצמי מה אט ׳ ר״ל ואף אם הספק אם יש דבר חוצה לנו• גם p •נודה כמציאת עצמיט 1ה שקר / ט שאר לעצמי ואין דבר חון ממט א*כ מה אר אשר יעמר לפני עולם מלא קומת שוטיזדורודור• ט גס