Jeschurun · 1856-01-01 · Heft I. (1856) · p. Seite 13

בתו נכת העין היה כמיס חילו מזך רך opon סן vT• ממד 1- סכל תשדתך עתה הנני מדד כי בא חמרה., טנא המידד — ואה האהובה 1 דגה סיידה בצמה r■ ■ תכהו כועס למרס . נטי* אהה , הנך עודך , ואני אלך אל מדהאסס , אד / א? תשמח השמש , אס נם אה תתסש עס חרב המאכלת , ללחום מי יוכל , חתן עת לרם׳» , רקיע הענק כשחל, אף זו האהנח, אטרו/יתשחק לשנו עתה מליון נורא , הוד אתיילקנר , לימים תמר האניונח, וכל עונג העכרי , עוד מדשן המזבח , יחם לבב השיבה , וגם אלה הימים, אחרי כי יברחו, איר. המזבח, ואיה הלסירים מאז זרחו, במשכיות לבבי ניכית, שם אהבתך מתלקחת, סחר עקר הרימה , שם אכלו לקחת " לכי רעיתי בעסק המגיים בגי המש , שם נם הדוד נס הירידות יירש התולעת , — זו התואמת סלמנים , בעצת שדי התאחדה! , כעת לעולמים שנים הלאה ההמרדה 1 כה תרח^ן! היא אל החיים, ואתה המת! * אוי,םי יקמ כהגיף נם לראשך חיב נוקמת ־״•f^ עלה הבקר, מעוף החלום , קמה לדוח■,וקראה לשלם , tMMu ■k O ■•Mt איכה ״ לו אישן עורפים ואניח בחיקך,כל השים! " *) 6ל ג6 •0• דבל כס Mb סיזיי& , לססני מיגפיס סירי ספק 58fc ל6 ספסנס, סן &D ומס0ך נגייס הסיר, ול*«!"’ aJv נסמיס »**סן סייס וימסיאפיסייל, «פ«ס6ר«סהנ*י*צייי (iwp פ׳ t *נס <*נ ול*פ .