Jeschurun · 1856-01-01 · Heft I. (1856) · p. Seite 12

(12) ד7מה אך לרפות בגנים וללקוס שושנים ׳ גילא «ה הצג כף כף מא על החוחים ׳ ממסלצכת במסולח׳תמחנ״ם /,ויסיאך יאומן מרקד׳ דלו -לדרכו דממה זיהי־בלפמו זיקי־! מקדשו ככל סמוז תפגעי׳ס סכתוביס בספר ההורס " ומס עלסעליז השחר ומלה לעיני אחיו בהדרתמלך׳ ר«'.• «סח •כשורה אל אכי י תגידו ■א ׳-וברחי שגגת נעורי •לס* למי ממכר זכרתי אחרית דבריו ביום תפרילה־גסאני ראיתי גיל ורש ׳«מינה►' גם אני ראיתי חלל־מפל מזדה ולא נמע מי הפסו♦ — עתה ידע אימא פ פיהמלבר הואהדכראשרזר* מזיל׳ דרא אה העגלות׳ סימן מסר לסם במה הי, עוסק כשפירש ממנו בפרשת עגלהעחפה * פה לא תאבה ידי תלון• סלאה-«ר המכתב הזה שבע תאונים ואני לא הרגלתי־לתנות עס במת יענה * אך מעה אזעוס ואמר אשוב ואצוס עא לאמר הרעשת אין ׳ פצסת׳ רפהשסדית וקהקדשתי כחותי לזברהוס להפוך ציהלעק׳ ולסת אבן למעינו מים " ואתה יהי מהד שאמך ופרצה ברב עושר וברכה לך לעבתחך והיית אך מצליין ׳ יהי זאת לשמחה אל גיסך דוש״נו כל הימים (י) פות הלוכם מחשבי צלמות הלום נופיו דשעירם הרעסים משאול עצודז עור ממם* ועורי לשלל׳ ותכם האדמה , והאבן גלל : עם כל אשר בבריאה מה נעים הפשר ישטח צעיר הרמש, בתיעצוות הקשר אכן בליל החיים , אהה! אם שדודה . הלא נכרת ההבל , נתק מנץ האגודה , ברה לך אישון עין, נדת יק החור. לך ההתזה חרס , והשתר שתור , יתקדרו שמים יתלחט , דהיתושך• דת• אור מה תבל נכרה , אל נובל בבור?