Mitteilungen der Gesellschaft für Jüdische Volkskunde · 1899-01-01 · 1 (1899) · p. Seite 40

40 Von hohem Interesse ist in dieser Hinsicht!.,in Blatt aus God. Hamb. 290. Steinselm. 310ו ) (in der ()rthographie des Originals i: מעיה ‘לא אי‘ יטו ה .. י“קא בעד מעוה יהא . עה דאורי* ובשבו בחרם נר!—.י פיזר או אבל בער אני בשביל אחרים ־לא יל י .־ ר־ ד* ר־ זהריר ולא > בשבילי אנ* לי מוהר או ברומה « ג וזים או פירו ת או > ר י מ ן זיריז ו ה *ט'" :י־ צ ו ע ־ א' ה או קב, ין אומרים ביום שא או י״יל שבחוה או שבה ערב ייט <־' ליטחוק ר י" 1 עור מ'ה די ז “הר מ״ג ן יותר במערה או בשוה מעיה ה אי ־ שעו ־ ב״ר זו הון בהנאי :וה אבל החי: ח"' בוי־1‘' עובר אני מוהר לי אבל אם קופה הול - * עי»! רין אי ‘ק שקו אבל שה פצן ליי־ש בנכסי אבי ‘אהיה נחשב כאילי אני לא בז אבי . :קצהח איני אי : י לא וים העניה או השייבוה או היתד נדרים ולא שום רבד בעולם הל בר״י 'הן ברא״ה קבלהי עלי בחג ובר באלו נכהב וגחהם בפני ■מאה עדים בשרים עור מוהר לי אם הייהי בשחק בדיוח אז יובל לשחוק לפי רצוני ועור :ררהי בהדם ואמי בל זמן שהם חיים וקיימים אם ח ו אני עובד בולו הנאי' הנל או מקצה‘ יהיר, לאבי לכחש אותי קורם בני 'לא יהיה לי מנכסי' חלק ונחלה ובל ימי לא אבא לביהו רווקא בהנאי זו שיהיה ערים שנים או שילש ערים בשדים שהגיר‘ לאבי שעברהי אז רשוה לאבי '1גרש אוהי מביתו ומכל נבסיו ולקיים בל ההנאיי בדנל ולאבי שלא אפסי אומי ־זר־׳י: ני א י בלמודי ער שאגיע לעשרים שנה אבל אם אבי צ״ו יהי י^י רשוה להפסיק אז נדרי איני נרד ועיר הוהנה מחמה השחוק בשבאהי :*טניס שלושים אז מוהר לי לשחוק בער טלר 'לא יוהד הוף בר שערה ריוקא ההימת ועיר מותר לי לשחוק בל הימים דווקא בג“ בוודאי שייט לי י־יוח בר והבל שריד וקיים: (Der Unterzeichnete gelobt hoch imd heilig*, weder für sieh noeii für aridere oder durch ander(1 um (fehl oder Gehles Wert zu spielen ausser Bezet jin. der Rheinpfalz besonders als .,Rezet" beliebtes Kartenspiel|. Würfel, Riemenstecheu oder mit Nüssen. Früchten oder dergl. Auch darf er nur an ערב שבה. Sabbatausgang oder an Tagen spielen, an denen man kein החנון sagt. Ferner darf er innerhalb 24 Stunden nicht mehr als 3 Batzen das Spiel ,,Einlegen in die Kasse* Gelübde ganz oder teilweise bricht. Nur sein ist gestattet, hat er sich verlieren. Sobald er nicht mehr als Sohn und Erbe seines Vaters zu betrachten. Es hilft ihm dann keinerlei Busse. Das Urteil ist unumstüsslicii Desgl. verpflichtet sich der Unterzeichnete, nie. so lange die Eltern leben, ohm1 ihre Einwilligung zu heiraten. Sowie 2 oder 3 ein* wandsfreie Zeugen dem Vater eine Verletzung dieses Gelöbnisses melden, wird der Sohn unwiderruflich verstossen und enterbt. Ausserdem gelobt dieser, bis zum 20. Jahre ohne Genehmigung des Vaters sein Studium nicht zu unterbrechen. Von 30 Jahren an darf er um einen Thaler spielen, nicht mehr innerhalb 24 Stunden im Spiel verlieren, und zwar nur an Tagen, an denen kein החנון gesagt wird. Bei sicherer Aussicht auf Gewinn darf er aber auch sonst spielen. 1