Mannheim
Compact Memory

Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 282

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
Volume
1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
Issue
פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
Date
1898-01-01
Page
Seite 282 (sequence 339)
Language
German, English, Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
52% known words query
IRI
…/3476254-3476255-3476256--0341-3519128
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

הערום וציונים 282 מסתבר, שגרמו חילופי דברים בינו ובין הערצל באותה אסיפה, שד״ר טהון רמז עליהם בספרו של טולו נוסנבלאט יי). סמיכותם של שני הקונגרסים הראשונים גרמה לבעלי הזכרונות לערבב דברים ואישים מזה בזה — כך ניתן ליישב את המסופר בזכרוגותיו של ש. ר. לאנדאו, שנסע בחברתו של טהון אל הקונגרס הראשון. ד״ר טהון השתתף אמנם בקונגרס השני. ידועים שני תצלומים של עזרידי המשתתפים בקונגרס הראשון,. שהשתתפו בקונגרס העשירי (1911) והחמשה־עשר (1927) **). ד״ר טהון היה בין הנואמים בשני הקונגרסים האלה, והוא לא נמצא בקבוצת זד&רידים המצולמים. השתתפותו בקונגרס הראשון היתד. ודאי משאירה זכר בפרוטוקול. ישראל זנגביל, לעמ׳ 247 זנגביל עשה הרבה שרותים חשובים להערצל, שעזר לו בקשריו, הופעותיו והשתדלויותיי באנגליה. אך את הפכפכנותו בייחסו לציונות שהיתר. לו לקו, גילה עוד בנאומו בקבלת הפנים להערצל במועדון "המכבים" בלונדון, כשנה לפני הקונגרס הראשון. זנגביל פתח בשיבחו של הערצל, שהוא רציני בדברו על רעיון המדינה היהודית, אך הוא עצמו לא התייחס ברצינות לרעיון הזה. לא חסרה אף נימה צינית בדבריו, כשהפליט, לצחוקם של הנאספים, שהערצל בונה על האנטישמיות ויצטער כאשר הרדיפות על היהודים תחדלנה. הרדיפות על היהודים ברוסיה, אמר בבטחון. תחדלנה ללא ספק בקרוב. ועם זה "הסביר" שהבארון הירש (הערצל דיבר שם על מוחו של הבארון כאבידה לרעיון הציוני) לא היה יכול להסכים לרעיון הציוני (ראה: ר. בריינין — ״חיי הרצל״, עט׳ 71 — 170). על זנגביל בקונגרס הראשון מספר י. ל. גולדברג בזכרונותיו: "תשומת־ לב מיוחדת בכל ימי הקונגרס משך אליו ישראל זנגביל. הוא ישב על הבמה מובדל מכל הקהל — שאלנו אותו אם ציוני הוא, והוא ענה בשלילה" (״ספר הקונגרס״, תרפ״ג, ענד 121). על דעתו השלילית של זנגביל על הציונות, שהביעה במאמר כשלש שנים אחרי הקונגרס הראשון, שבו הוא מתהפך בנימוקיו נגד אפשרות הגשמתה של הציונות, עמדתי ברשימתי "זנגביל והציונות" ("הדואר", גל׳ כ״ז, תשכ״ז). ה״פלירט" שלו לעתים מזומנים עם המפעל הציוני, כגון: קיטרוגו על היק״א בקונגרס החמישי והתקרבותו הזמנית להסתדרות הציונית אחרי הצהרת באלפור, אינו מזכה אותו בתואר: "מהמנהיגים הראשונים של התנועה *) “Zeitgenossen . ueber Herzl”, Bruen, 1926, S. 227. •*) ראה: ״ספר הקונגרס״, תש״י, עמודים 320, 352.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.